האבסורד: איך מצמצמים הוצאות ובכל זאת משלמים יותר?

כל טרנד כלכלת המשפחה מדבר על התנהלות כלכלית נכונה ואחראית, זהו תחום חשוב מאוד וראוי שאנשים ילמדו לנהל את עצמם כלכלית בצורה אחראית ונכונה. אך יש בעיה אחת עקרית, יועצי כלכלת משפחה רבים אינם משקיעים, הם אולי מבינים ויודעים איך לתת טיפים על חסכון, איך לנהל תקציב משפחתי, כיצד לנהל אקסלים ורישומי הוצאות.

על פניו הכל נראה מצוין, והגיוני, אז זהו שלא.

מפחיתים הוצאות ועדין משלמים יותר-

הגישה המיינסטרימית של כלכלת המשפחה מתמקדת קודם כל בחסכנות וצמצום הצרכנות, על מגמה זו והביקורת שלי כלפיה גם כתבתי לפני כמה שבועות ברשומה: מדוע לחסוך בהוצאות לא יקדם אתכם לשום מקום. הפעם אני רוצה להתמקד בדוגמאות מהימים האחרונים.

בואו נקח משפחה ממוצעת שמצויה בתהליך "הבראה כלכלית" ובעצת היועצים למינהם הם החליטו לצמצם בהוצאות, ברור שקודם כל חותכים במותרות, דברים שסתם קונים ולא באמת צריכים, מנסים לעבור לצרכנות יעילה, מאידך גם אם מנהלים צרכנות נבונה, היא תמיד תהיה מוגבלת. על הקו התחתון של החסכנות כבר דובר רבות, מאחר ואנו יודעים שתמיד תהיה רמה בסיסית של הוצאות מתחתיה לא ניתן יהיה לרדת.

השאלה מה עושים כשמגיעים לקו הזה, כלל המשפחות מרגישות שיפור והבטחון העצמי שלהן עולה, לאחר שביצעו מעבר ותהליך לצרכנות נבונה, אך זה כמו בדיאטה, כשמגיעים לקו הזה, פץאום מרגישים שלא זזים לשום מקום, יש מחסום בלתי נראה של הוצאות שמתחתיו פשוט לא ניתן לרדת ולכן גם לא רואים התקדמות ממשית.

אנו מבינים כי אולי האפשרות לחסוך גדלה ואולי הון מסויים שבוזבז עד לא מזמן על מותרות, עובר שינוע לכיוון של סגירת התחייבויות ובהמשך אולי לחסכון כזה או אחר. אבל אתם קוראים יקרים יודעים, שחסכון לא ממש מקדם אתכם כלכלית, מאחר ותמיד הריביות על החסכון הרבה יותר נמוכות מקצב האינפלציה כך שיוצא מצב, שאולי חוסכים יותר כסף, אך קצב השקחיה בכח הקניה שלו יורד, כך שהשוק עדין ממשיך לברוח למרות ההתנהלות החסכנית.

רכב ממוצע נוסע כ- 17,000 ק"מ לשנה, ז"א כ- 1420 ק"מ לחודש (עגלתי למעלה), לפי תצרוכת דלק ממוצעת של 1:12 (לא לכולם רכבים חדשים או היברידים) מדובר על כ- 118 ליטר דלק לחודש.

בינואר 2022 מחיר ליטר דלק 95 נטול היה 6.37 ש"ח לליטר, ז"א ההוצאה החודשית הממוצעת של משפחת ישראלי היתה 751 ש"ח לחודש

במרץ 2022 מחיר ליטר דלק האמיר ל- 7.05 ש"ח לליטר  מכאן שההוצאה החודשית כעת היא: 832 ש"ח לחודש.

ההפרש הוא: 79 ש"ח.

זו כמובן דוגמא אחת מני רבות על התייקרויות, הנה עוד כמה נוספות:

מחיר החשמל עלה ב- 5.7%

מזון עלה בממוצע ב-0.5% (תעשו חישוב על כל סל בהוצאות החודשי)

ביגוד עלה ועוד…. ועוד…..

מה שמעניין בתופעה הזו, שיש כאן מצב מגוחך בו אתם יכולים למצוא את עצמכם במצב של חסכון, ועדין משלמים יותר, או אולי במילים אחרות, אתם חוסכים, אבל ההתייקרויות משיגות את היכולת שלכם לחסוך, ואני כמובן עוד לא מזכיר את האינפלציה שמכרסמת לכם בחסכון בנוסף לכל אלו.

אז תארו לכם מצב בו משפחת ישראלי שעשתה את כל המאמצים להתיעלות כלכלית, חוסכת עוד 500 ש"ח בחודש, אך כל אלו נבלעים כלא היו בגלל עליות המחירים.

הערה חשובה: ברור שעדין עדיף לחסוך בהוצאות, מאשר להיות במצב בזבזני לפני ההבראה, אך בד בבד חשוסב להבין שאם המטרה היא תמתיחה כלכלית, חסכנות והתיעלות בהוצאות אינה הפתרון, אלא פשוט טיפה בים.

למה עניין נהיים עניים יותר ועשירים נהיים עשירים יותר?

ברור לכולנו שעליות המחירים אינן פוסחות על אף אחד, עליות המחירים הן זהות לכלל האוכלוסיה, גם לאלו שאין להם וגם לאלו שיש להם יותר, ההבדל הוא מתבטא בשני דברים:

1. משקל העליה במחיר בהוצאה על ההכנסה הכללית.
2. מה הכסף עושה בכל נקודת זמן.

מבלי לעשות יותר מדי מתמטיקה מסובכת אנו מבינים שהמשקל הסגולי של העליות מחירים על המוצרים השונים, מבחינת האחוז מההכנסה משמעותי יותר בקרב אלו שמרוויחים פחות. אך הפער בין העניים לבין העשירים לא נצבר כתוצאה ממשתנה זה, אלא הפער גדל דווקא בהתנהלות הרחבה.

העניין הוא שאלו שהם 'עשירים' לרוב משקיעים בעצמם ובהשכלה הפיננסית שלהם בצורה כזו שמאפשרת להם לפעול בצורה יותר יעילה על הכסף שלהם, הם למעשה לומדים להשקיע אותו, בצורה כזו שפשוט תנצח לא רק את קצב עליית המחירים והאינפלציה, אלא אפילו את קצב עליית המדדים המובילים והפופולארים ביותר, וככל שהזמן עובר התוצאות שלהם גדלות בצורה מעריכית, וזו הצורה שמייצרת את המציאות של כסף הולך לכסף.

ביצוע השקעות עם כמה מוקדי רווח:

העשירים פשוט מבינים שהדרך שלהם להשיג את המציאות הכלכלית ואת האינפלציה היא בהשקעות, כאמור יש אפיקי השקעה שונים ומרובים, ראוי שכל אחד יבחר את האפיק שייתן את היחס המיטבי בין מרכיבי האישיות שלו לבין ביצועי ההשקעה, כאמור כותב שורות אלו מעדיף את אפיק ההשקעה בנדל"ן בגלל המרכיבים השונים של מוקדי הרווח מהשקעות אלו:

בנדל"ן יש לנו כמה מוקדי רווח עיקריים המשחקים לטובתנו עם הזמן:

1. עליית ערך הנכס- גם אם נתעלם מהעליות האסטרונומיות של העשור האחרון, וגם אם נביא בחשבון שיהיו בעתיד תקופות של ירידת מחיר, לא נוכל להתעלם מהממוצע השנתי הסולידי של עליה בערכי הנכסים בגובה של 2% לאורך הזמן [בהנחה ומחזיקים נכס מעל ל- 10 שנים]. ז"א שכל נכס שנרכש ב- מיליון ש"ח, הוא עושה כ- 2% במנגנון של ריבית דריבית כל שנה לאורך הזמן, בהחזקה ארוכה.
2. מינוף- זהו כאמור מוקד הרווו המשמעותי ביותר בהשקעה בנכסים, המינוף מאפשר לנו לייעל את פעילות הכסף שלנו ולזרז את קצב צבירת השווי נטו שלנו לאורך השנים, למעשה הפועל היוצא של מינוף הוא הגדלת תשואה. הרי  נכס שנרכש ב- 50% מינוף ועולה בעליה ממוצעת של 2% בערכו, מייצר למשקיע תשואה על הכסף בגובה של 4% במינוף זה.
3. תשלום חובות- המינוף הוא למעשה חוב שהרוכש לוקח מהבנק בצורה של הלוואת משכנתא. הרעיון הוא שהמשקיע לא ישלם את החוב הזה, למעשה החוב הזה משולם, ע"י השוכרים, מאחר ודמי השכירות החודשיים שלהם משמשים לתשלום המשכנתא. או במילים אחרות השוכרים רוכשים עבור המשיקע את הנכס. מוקד רווח זה הינו תוצאה ישירה של מרכיב המינוף.
4. תזרים מזומנים- בהתנהלות נכונה, משקיע יכול לייצר מצב מעולה בו הוא רוכש נכס אשר דמי השכירות שלו גבוהים מהחזרי המשכנתא, בצורה שכזו למעשה המשקיע מייצר לו אפיק הכנסה נוסף בצורה של הגדלת התזרים המזומנים שלו. זהו כמובן אלמנט רווח הנובע גם ממרכיב המינוף.
5. כסף בקירות- זהו למעשה מוקד רווח ממנו המשקיע נהנה לאחר כמה שנות החזקה, ממצב בו גובה הקרן המקורית ירד בעקבות החזרי המשכנתא לאורך השנים ובמקביל ערך הנכס עלה, נוצר פער בין ערכו של הנכס לבין סך ההתחייבויות עליו, פער זה מאפשר למשקיע למחזר את הלוואותיו על הנכס, לייצר מימון חדש ולמשוך את הפער הזה לצורך השקעות נוספות. חשוב להזכיר: כי כרגע בנק ישראל מנסה למנוע משכון נכסים, אך המשקיעים יודעים לייצר פתרונות אחרים למרכיב זה.
6. תעודת ביטוח- כל מינוף מגיע עם תעודת ביטוח חיים, למעשה זו הגנה. היה והמשקיע מת בטרם נסגרו כל התחייבויותיו על הנכס, ביטוח החיים למעשה סוגר את ההתחייבויות על הנכס ובכך היורשים נהנים מנכס הנקי מכל חוב ומהכנסה של תזרים מזומנים מלא בגובה השכירות המלאה, מאחר ואינם נאלצים לשלם משכנתא, כי זו נסגרה ע"י הביטוח.

ככל שתבינו מהר יותר, שהפעולות שלכם הן אלו שיקבעו את העתיד שלכם, אתם תדעו לעשות חלוקת אנרגיה בצורה יעילה הרבה יותר ותבינו, שאת מירב האנרגיה שהרוב משקיעים בחסכנות וקיצוץ הוצאות אתם תנתבו להשקעות וצבירת הון, זה לוקח זמן, אבל התוצאות בהמשך הדרך הרבה יותר משמעותיות.

אז אם אתם עדין מתלבטים, אם להשקיע בנדל"ן או היכן לצבור את הידע הפרקטי לביצוע השקעות אלו, השאירו פרטים, אשמח לספר לכם על תהליך הכשרת המשקיעים שלי.