הדרך לאוטונומיה- מהי המדרגה הראשונה בצבירה של לפחות 13 דירות להשקעה?

13 דירות לפחות

ברשומה הקודמת, שתפתי אתכם בגישה שלי לגבי המטרה להחזיק ב- 13 דירות לפחות.

סקרתי את הסיבות והחשיבות בהשקעות וגם נתתי יעד מינימאלי שאני סבור שכל משפחה שרואה את עצמה בדרך זו צריכה לשאוף אליו, היעד כאמור הוא לפחות 13 דירות להשקעה.

סדרת הפוסטים הזו לשמחתי הצליחה לאתגר ולעורר שיח ער סביב הנושא הזה, במציאות היומיומית של ימינו, בה המטרה לרכוש דירה אחת נראה לנו כחלום שיתגשם, הרי ש- 13 נכסים, הם בגדר מדע בדיוני.

 

אז מהו הכלל הראשון שלי לצבירה של נכסים?

הכלל הראשון מדבר על היעד הראשון והיעד הזה הוא מאוד פשוט, המספר ההתחלתי של נכסים אליו יש לשאוף הוא מספר הילדים +2 .

זהו השלב הראשון שלכם בדרך לאוטונומיה [רעיון עליו אני אתעכב בפוסטים עתידיים שלי].

אז מה למעשה אומר הכלל הראשון ומה ההיגיון העומד בבסיסו?

למי שהוא רווק או זוג נשוי ואין להם ילדים, הכלל הזה אומר בפשטות, שהם צריכים לצורך ההתחלה לשאוף למדרגה ראשונה של 2 נכסים. עפ"י הנוסחא: 0 ילדים + 2 = 2 דירות.

מי שיש להם 2 ילדים, המדרגה הראשונה שלהם היא:

2 ילדים + 2 = 4 דירות.

 

זהו נגמר השיעור במתמטיקה, אני מניח שהנוסחא המסובכת הזו מובנת לכם.

 

הקו המנחה העומד בבסיס כלל זה אומר שבכדי שכל אחד בין אם הוא רווק או תא משפחתי, יבססו את הצעד הראשון לאוטונומיה שלהם, הם צריכים מצבת נכסים בסיסית שמטרתה היא:

  • דירה להשקעה
  • דירה אחת לכל ילד.ה (ליורש.ת)
  • דירת מגורים

חשוב לציין, זה לא חייב להיות בסדר הזה.

[בואו נעצור לרגע וניתן מקום לביקורת: הגישה הכלכלית הרווחת היום ברשת מפי כל מיני קואוצ'רים ומומחים מטעם עצמם, היא שאין צורך בדירת מגורים, אלא כדאי לצבור כמה שיותר נכסים להשקעה ולגור היכן שרוצים בשכירות. הגישה הזו שהיא גישה כלכלית נטו, מתעלמת מהצרכים הבסיסים של האדם, מתרבותו ומהחברה בה הוא חי כל שכן לפעמים מציפיות בני הזוג או התא המשפחתי. לכן זה המקום לומר ולהדגיש, שלא כל מה שעובד באקסל יעבוד לכם במציאות, בעיקר כשמדובר בצרכים רגשיים ופסיכולוגים.

מאחר ואני ישראלי וחי בישראל, אני מודע לצורך העז של דירה למגורים, ולכן אני מחשיב דירה שכזו כחלק מהמדרגה הראשונה לקפיצה הבאה בדרך לאוטונומיה, וצורך זה חד משמעית לראייתי, אינו פוגע בהתקדמות אלא תורם לה רבות. מהסיבה שמרגע שהוא ממלא את הצורך של בית מגורים, יש לכם את הפניות להתקדם הלאה ולא להיות מוטרדים, מזה "שאין לכם בית מגורים".]

 

מהיכן הגיעה התפיסה של הכלל הראשון: מספר ילדים + 2?

בסיפור האישי שלי, הדירה הראשונה שלי להשקעה היתה ממש במקרה, לא תכננתי להיות משקיע ולא חשבתי שיום אחד יהיו אנשים שיתייחסו לדעתי בנושא ברצינות. זה התחיל מתמימות, אך גם נבע מצורך עמוק.

מכיוון שהייתי נשוי טרי, היה לנו צורך עמוק ומובן והוא לרכוש דירה למגורים. מאחר והחסכונות שהיו ברשותנו היו מועטים יחסית בכדי לרכוש דירה במרכז, משם אני במקור, הבנתי שכדי לרכוש דירה במרכז בעתיד, אולי הדרך הטובה ביותר בהווה תהיה לשים את ההון שיש לי בדירה במקום בו אני יכול להשרות לעצמי דירה להשקעה.

לאחר שההשקעה הראשונה בוצעה, למרות מכלול הטעויות שעשיתי בה בהרבה מאוד מובנים, הבנתי מהר מאוד "שעליתי" על משהו, זו לא דירה שהתגוררתי בה, אלא אני שכרתי דירה במקום אחר, אך הדירה הזו, הכניסה לי כל חודש 2400 ש"ח, והדבר המדהים שהיה בזה, גיליתי שאני לא צריך "להדפיס כרטיס" בכדי להכניס את ה- 2400 ש"ח הללו כל חודש.

ואז עצרתי וניסיתי להבין, מה אני עושה משם, הרי בצעתי טעויות, ואת הטעויות בצעתי כי לא הייתי מנוסה, המקור לטעויות הללו היה:

  • חוסר ניסיון
  • חוסר בתוכנית סדורה
  • חוסר בחשיבה
  • חוסר במטרה

הבנתי שהשקעה בנדל"ן זה דבר טוב, והבנתי מהר מאוד שיש 2 דרכים לעשות נדל"ן:

הראשונה- פשוט לקנות ולצבור נדל"ן ולקוות לטוב [שהאמת מי שעשה זאת ב- 15 השנים האחרונות, זה עבד לו יפה].

השניה- להתוות דרך, המטרה של ההשקעות צריכה לשרת מטרה בכדי להגיע ליעד מסויים, וחשוב שהדרך תהיה יעילה.

אני בחרתי בדרך השניה, באותה העת, הייתי אבא טרי ובתי הבכורה נולדה ואז כשאני מנסה לנווט את דרכי במסע הזה של הורות והשקעות, הבנתי מה המוטיבציה שלי, המוטיבציה שלי היא להגיע לאוטונומיה.

המטרה באוטונומיה היא שהיא יכולה לשחרר אותנו, למזלי הבנתי שאם אחשוב על זה בצורה אחרת, בצורה של הורשת האוטונומיה לילדי (אז היתה לי רק בת אחת והיום 3 ילדים), זה יזרז את ההגעה שלי לאוטונומיה. וכדי שזה יקרה, הבנתי שהדרישה המינימאלית שלי צריכה להיות:

  • דירה אחת להשקעה שתהווה תזרים מזומנים
  • דירה נוספת שיכולה לשמש למגורים במידה ואצטרך, אך במידה ולו היא תחזיר לי תזרים.
  • דירה שלישית- שתשמש את הבת שלי בהמשך חייה, בין אם למגורים ובין כמקור הכנסה נוסף עבורה.

זה היה הצעד הראשון בנוסחא של מספר ילדים + 2= מספר מינימאלי של דירות שאני אמור להחזיק.

מאחר והיתה לי אז בת אחת, הבנתי שאני בפיגור, של 2 נכסים, המטרה היתה להגיע אליהם וכמה שיותר מהר.

אלו מכם שמכירים את קורות חיי הנדלנ"ים בוודאי זוכרים, שתוך חצי שנה כבר הייתי בעליהן של 3 דירות, עמדתי במדרגה הראשונה….

הכתבה בעיתון גלובס, בהמשך לפודקאסט אליו התראיינתי, ושם שתפתי את הסיפור שלי בפומבי בפעם הראשונה.

טוב לא בדיוק…. ידענו שאנו רוצים להביא עוד ילדים, לכן לא הרשנו לעצמנו לנח.

ההיגיון בדרישה זו של המדרגה הראשונה היא שהיא מספקת את הדרישות הראשוניות להמשך, יש תא משפחתי שיש ברשותו דירת מגורים, ושאר הנכסים בעתיד הבינוני-רחוק משמשים וישמשו כדירות להשקעה המהוות מקור הכנסה ותזרים מזומנים.

עם הזמן, זה יאפשר להורה/זוג ההורים להישאר עם לפחות נכס אחד שיהווה עבורם מקור הכנסה ותזרים ואת השאר אם יבחרו להעביר לילדים בעודם בחיים. המדרגה הראשונה הזו מספקת את מכלול הצרכים הבסיסיים בבסיס הדרך שלי לצבירת 13 נכסים לפחות בהמשך.

היא מספקת בית מגורים לתא המשפחתי המקורי, היא מספקת דירה נוספת להשקעה והיא מספקת שקט נפשי בידיעה שלכל ילד יש דירה אחת.

מרגע שהמדרגה הזו  הושגה, זהו השלב להערך ולהתכונן למדרגה השניה בדרך ל- 13 דירות למשפחה.

היום, אני שמח לומר שיש לי גם את הזכות, ללמד, להדריך ולהנחות משקיעים ומשקיעות שמזדהים עם הדרך הזו, דרך תהליך הכשרת המשקיעים שלי, בה כל אחד ואחת לומדים להתוות את דרכם במטרה ליעד של 13 דירות.

הרשמה לקבלת עדכונים על פוסטים חדשים:


רוצים לקבל מידע נוסף על השקעות נדל"ן מלאו את הפרטים ונחזור אליכם!

שיתוף ב facebook
לשתף בפייסבוק
שיתוף ב twitter
לצייץ בטוויטר
שיתוף ב linkedin
לשתף בלינקדאין
שיתוף ב pinterest
לנעוץ בפינטרסט
גורו נדל"ן

גורו נדל"ן

אתר זה נבנה מתוך מטרה להוות פלטפורמה, פשוטה ונגישה לאלו מכם המחפשים לשנות את גישתם להתנהלות הכספית האישית שלהם כמו גם לאלו המעוניינים ללמוד את תחום ההשקעה בנדל"ן.

כתוב/כתבי תגובה