בעשור האחרון, יותר ויותר אנשים החלו להתקין בביתם מערכות סולאריות. בתחילה, היה זה פחות נפוץ להתקין על גגות בתים פרטיים, אלא היה יותר מקובל להתקנה של מערכות גדולות על גגות רפתות ומחסנים, כפי שיש לרבים במשקים חקלאיים.
אט…אט נכנסו גם חברות מסחריות ליצור חשמל פוטו-וולטאי, הייצור היה בכמה אפיקים:
- באפיק- של התקנה ע"ג גגות שהיו בבעלותן.
- השכרת שטחי גגות שהיו בבעלותן.
- כיזמות והקמה של שדות סולארים בשטחים חלקאיים.
הההנחה המוטעית של רבים-
לעיתים קרובות אני פוגש בטענות ובגישה שאומרת- היום כבר לא כדאי להשקיע במערכות סולאריות, זה לא כלכלי.
כשאני שואל:
"למה"?
אני נענה בתשובה:
"פעם שילמו 2.5 ש"ח לקווט"ש היום משלמים בקושי 50 אג'".
בואו נתחיל מהעובדה שהתשובה הזו נכונה, אבל היא לא מדוייקת.
עובדתית נכון, שבעבר המחיר לקווט"ש (קילווט לשעה) אכן היה 2.5 ש"ח לכל קווט"ש שיוצר.
אבל…. וזה אבל גדול…..
גם המערכות היו אז פחות יעילות והרבה…. הרבה יותר יקרות.
בעבר עלות מערכת יכלה להגיע לכמה מאות אלפי ש"ח, היום המערכות הללו מגיעות לכמה עשרות אלפי ש"ח.
מה זה אומר יעילות יותר?
זה אומר שלכל מ"ר של קולט סולארי המערכת יודעת להפיק יותר חשמל, מכאן שעל אותו תא שטח ניתן להפיק יותר חשמל.
בשורה התחתונה מה שצריך להבין, לנו כמשקיעים מה שחשוב זו גם התשואה על הכסף, מכאן שהתשואה נשמרה, בעבר כשהתקבול לכל קווט"ש היה 2.5 ש"ח היו תשואות של 10-14%, היום למרות שהתקבול ירד, התשואה שמערכות אלו יודעות לתת יכולה להגיע ל- 12-17%, אפילו גבוה מכך (נדון על כך בהמשך).
מושגי יסוד על מערכות סולאריות:
המטרה לנסות ולשמור על מאמר זה פשוט ככל האפשר, ועם זאת הייתי כן רוצה לשים כאן אוצר מילים של מושגים שסביר שתתקלו בהן.
מערכת PV– זוהי מערכת פוט-וולטאית, או באנגלית PhotoVoltaic
קווט"ש– קיצור של קילוואט שעה.
פאנל סולארי– זהו למעשה הלוח הסולארי, או בשמו קולט סולארי, שיודע לקלוט אור שמש ולהמירו לחשמל.
ממיר– תפקידו להמיר מחשמל DC שהקולטים מייצרים לחשמל AC הזורם ברשת החשמל שלנו.
ישנם עוד מספר מושגים, אך המטרה היא לא להפוך אתכם לטכנאים, אלא פשוט להבין על מה אני כותב אם אשתמש באחד ממושגים אלו בהמשך.
שלבים בהקמת המערכת-
שלב ראשון- הוא למעשה מדידת ובחינת הגג שלכם.
המטרה היא להבין האם בהיבט הקונסטרוקטיבי/הנדסי הגג שלכם יכול לשאת מערכת סולארית, ולהבין מהו שטח הגג ומה גודל המערכת שהוא יכול לשאת.
חשוב להבין- שלא כל שטח הגג יכול להיות מנוצל להקמת המערכת, לרוב מזגנים, חומות ומעקות, דודי שמש, ארובות קמין ועוד, יכולים להפריע. חשוב גם שתהיה גישה לכל אלו במידה ותהיה תקלה, לאחר שהמערכת תופעל, מה שאומר שעליכם לשים דגש על דרכי גישה לכל אלו.
החוכמה היא לא להעמיס על כל סמ"ר בגג, אלא לעשות זאת בחוכמה.
מדידת הגג נעשית ע"י תוכנות גיאוגרפיות כמו: GIS ומבצעים גם צילום אויר של הגג.
שלב שני– הדמיה ומודל מערכת
על בסיס המדידה והתחשבות במערכות שישנן על הגג, אדריכל/מהנדס מנסה למקסם את הגג שלכם להצבה מיטבית ונכונה של המערכת על הגג שלכם.
זהו השלב בו גם אתם כבעלי הבית צריכים להביט היטב ולהבין מה אתם רואים, צריך להבין שיקולים נוספים, כגון: הצללות על המערכת.
מסתור הדוד הוא גבוה ולכן יצור הצללה על הקולטים שיהיו בקרבתו, לכן אין טעם לשים קולטים בשטח זה. דוד השמש הוא גם גבוה יחסית לכן יש להקפיד שהדוד לא יצור הצללה על קולטים מאחוריו.
מאחר ואנו מצויים בחצי הכדור הצפוני, תנועת השמש נעה ממזרח למערב במפנה דרומי, לכן גגות שיש להם יותר מכשולים גבוהים בדרום, יצרו יותר שטחים מתים למיקום הפאנלים.
גגות רעפים שיש להם שיפועים למערב/צפון, פחות טובים מאחר והם לא יקלטו אור שמש ישירה לכן חבל על הכסף להשקיע בקולטים בכיוון זה.
שלב שלישי– שיפור ומקסום המודל מהשלב הקודם.
זיכרו גם לכם יש מה לומר על המערכת, לכן חשוב שתתנו גם את דעתכם ואל תתנו לחברה להחליט הכל עבורכם, מה שנח להם (לקבלן המבצע) היום אולי לא יהיה לכם נוח מחרתיים כשתרצו לתפעל משהו בגג. בתיקון גם ניתן להעלות רעיונות להוספת קולטים, כפי שנעשה במקרה זה.
שלב רביעי– חוזים, חברת חשמל וכיו"ב.
זהו שלב שהוא בירוקרטי בעיקרו והקבלן שלכם אמור לעזור לכם עם השלבים הללו. אתם תאלצו לחתום על חוזים ולשלם אגרות לחח"י (חברת חשמל לישראל) בהתאם למכסות והתעריפים המקובלים באותה נקודת זמן. דאגו להתעדכן עם ההסדרים, המכסות והמחירים. שלב זה בד"כ נעשה מההתחלה ובמקביל לשלב שני ואילך.
הבנת המתמטיקה והמספרים מאחורי העיסקה-
קיראו טוב…. קיראו היטב וקיראו 3 פעמים ותפנימו:
"רוב האנשים נופלים טרף קל בשלב הזה"
אני לא כותב זאת סתם, אלא ממחקר מקיף שעשיתי ומשיחות עם אנשים שכבר הקימו מערכות ולא ידעו לשאול ו/או הבינו את הדברים החשובים.
לרוב אתם תפגשו עם איש שיווק מטעם החברה או הקבלן, תפקידו של האדם הזה הוא יותר למכור לכם מערכת מאשר למכור לכם מערכת שמייצרת עבורכם כסף. מכאן שהוא ידע לספר לכם על התשואות שעל הנייר יהיו גבוהות מהתשואות האמיתיות שלכם.
אך בדיוק בשביל זה עבדכם הנאמן כאן:
חשוב להבין כיצד זה מחושב- כבעלי המערכת אתם למעשה מקבלים תשלום עבור כל קווט"ש שהמערכת מייצרת. אבל איך אתם תדעו כמה תקבלו בקירוב כמה שיותר מדוייק בהתאם למערכת שאתם מקימים?!
לצורך כך יש חישוב בסיסי ביותר שהחברות משמשות בו, וחשוב לשים אליו לב.
גודל המערכת: לצורך הדוגמא נקח מערכת של 15 קווט"ש, ז"א בכל שעה היא מייצרת 15 קילוואט.
שעות עבודה: שעות עבודת המערכת הן לפי זמן ההארה של השמש, לכן רוב החברות משתמשות בחישובים שנתיים הנעים בין 1600-1850 שעות לשנה. וזהו מנעד שחשוב לכם לתת עליו את הדעת.
חברות שינסו ליפות לכם את המציאות לרוב ישתמשו בנתונים של 1750 ומעלה.
חישוב זה למעשה לוקח את היום הקצר בשנה, ומניח שאלו יהיו שעות ההארה שלכם לכל השנה (זה חישוב טוב מאחר והוא שמרני). אם תקחו את הנתון של 1800 ותחלקו ל 365 ימים תקבלו 4.9 שעות ליום.
תעריף: נכון לכתיבת שורות אלו למערכות ביתיות התעריף הוא 48 אג'. שימו לב, גם כאן הרבה חברות עושות פולישטיקים בחישוב ולפעמים שמות 50-54 אג', בכדי לקבל תשואה טיפה גבוהה יותר, אך במציאות אתם תקבלו 48 אג', לכן שימו לב לזה.
החישוב הכולל יהיה: קווט"ש*1650*0.48= כסף לשנה מהחשמל.
במערכת של 15 קווט"ש אתם תעשו: 11,880 ש"ח לשנה, ולחודש (תבינו בהמשך למה חשוב להבין כמה לחודש):990 ש"ח.
שימו לב למלכודות:
- אם החברה מחשבת לכם לפי 1750 ומעלה, היא מנסה ליפות את הנתונים.
- אם היא מחשבת לא לפי 48 אג' היא מיפה את הנתונים.
גודל הממיר הוא זה שמגביל אתכם-
הממיר שלכם, לרוב במערכות ביתיות יהיה עד 15 קווט"ש.
עובדה שחשוב לדעת: הממיר יכול לשרת מערכת עד מעל 40% מהקיבולת שלו.
מכאן שממיר של 15 קווט"ש יכול להחזיק למערכת עד 20 קוט"ש.
יש כאן טריק קטן שצריך להבין אותו, מכיוון שהממיר לוקח את המתח DC המיוצר ע"י הקולטים וממיר אותו ל AC, יש כאן איבוד אנרגיה.
או במילים אחרות, אם תשימו מערכת של 15 קווט"ש, גם אם הניצולת של כל הקולטים יהיו 100% אתם לא תפיקו 15 קווט"ש אלא פחות מכך.
לכן מקובל להשתמש בגגות ולשים יותר מהקווט"ש של הממיר (עד למגבלה הרשומה לעיל) בכדי למקסם את שטח הגג שלכם ולהפיק יותר חשמל (כסף) מהממיר.
כדי לפשט את הסיפור הזה אני אסביר:
מערכות של 15 קווט"ש, 16 קווט"ש ו 18 קווט"ש יהיו כולן על ממיר של 15 קווט"ש. אך החשמל שייוצר של כולן יהיה עד 15 קווט"ש בפועל כך שככל /המערכת תהיה גדולה יותר, הסיכוי שתגיעו ל 15 קווט"ש יהיה גבוה יותר- בשפה פשוטה.
בכל מקרה מערכת גדולה תפיק יותר.
זו גם הסיבה שלממיר של 15 קווט"ש לא כדאי לעבור גודל מערכת של 18 קווט"ש, בהיבט הכלכלי.
איך לעזאזל מחשבים כאן תשואות?
בעקרון תמחור המערכת הולך לפי קווט"ש מותקן, ככלל ככל שהמערכת תהיה גדולה יותר, המחיר לקווט"ש יורד.
נכון לכתיבת שורות אלו מחיר קווט"ש מותקן נע בטווחים של 5800-6800 ש"ח, החברות השונות בטח לא יאהבו את הרעיון שאני מפרסם זאת, אך ככל שתדעו לנהל מו"מ מושכל תוכלו לקבל מחיר טוב יותר, כמובן שהטווחים הללו משתנים בהתאם לתמחורי מערכת מכס על הקולטים וכיו"ב. שימו לב ככל שהמערכת קטנה יותר המחיר לקווט"ש עולה, מכיוון שכל הציוד ההיקפי יש לו מחיר מינימום מסויים מתחתיו לא ניתן לרדת.
בואו נמשיך עם הדוגמא של מערכת 15 קווט"ש מותקן.
ס"הכ עלות מערכת יהיה: 90,000 ש"ח לפי 6000 ש"ח לקווט"ש (רק לצורך הדוגמא)
המערכת עושה בשנה: 11,800 ש"ח לפי החישוב לעיל.
תשואה: 13.1%, משמע החזר עלו המערכת מתבצע תוך קצת יותר מ- 7 שנים.
רמז- ככל שתדעו להוציא מחיר זול יותר התשואה תעלה וזמן ההחזר יתקצר.
חסרון מובנה בהשקעה מסוג זה-
להשקעה במערכת סולארית יש כמה חסרונות שיש לתת עליהם את הדעת.
- יש "איבוד" של הקרן! תעכלו את הנכתב כאן לפני שאסביר….
אם אתם רוכשים דירה ב 100 ש"ח…..ועושים שכירות בנתיים…ברגע שאתם תמכרו את הדירה ב- 100 ש"ח (בהנחה שלא עשיתם רווח) החזרתם את הקרן שלכם.
במערכת סולארית זה לא קיים- אתם לא יכולים להחליט בעוד 12 שנים למכור את המערכת, מאחר והמערכת מקובעת לגג. מאידך, מערכת כזו יכולה להעלות את ערך הנכס שלכם, לכן רק במכירת כל הנכס זה יכול לחזור אליכם. - ההסכמים תקפים ל- 25 שנים. ז"א שאם יש לכם 7 שנות החזר, אתם למעשה נהנים "רק" מה- 18 השנים האחרונות מהמערכת.
- תפוקת המערכת יורדת- אל חשש היום המערכות יעילות ביותר והתפוקה שלהן יורדת עפ"י התחייבויות היצרנים רק ב 0.5% לשנה ז"א שגם בשנה ה- 25 של המערכת יש לכם תפוקה של 85% מהפאנלים.
איך ניתן להגדיל את התשואה על המערכת שלכם?
מימון רבותי, מימון זה הקסם.
אתם יכולים לקבל היום הלוואות סולו מהבנק הייעודיות למערכות סולאריות או אם אתם חזקים גם ללא תלות בכך, ואז לעבוד במנגנון של המערכת מממנת את עצמה וזה יגדיל לכם את התשואה על הכסף, בהיבט של מזומן על מזומן.
דוגמא:
אם המערכת נקנתה ב 90,000 ש"ח
לקחתם הלוואה של 45,000 ש"ח בריבית של פריים+ 1.5% ל- 5 שנים, החזר החודשי יהיה: 1460 ש"ח.
כל חודש אתם תוסיפו 476 ש"ח כל חודש וסה"כ ל- 5 שנים: 28,600 ש"ח.
לאחר 5 שנים סה"כ הון עצמי ששמתם על המערכת: 45,000+28,600= 73,600 ש"ח.
מכאן שהתשואה שלכם מהשנה ה-6 ואילך היא: 16%.
למשקיעים המתוחכמים יותר שיודעים להשיג הלוואת טובות ניתן למממן את כל המערכת ולייצר מצב שהתשואה שלכם עוברת הרבה את ה- 20% וההון העצמי שלכם מאוד מועט.
כל זה תלוי בכמה דברים:
- יכולת המיקוח שלכם על ריביות
- יכולת לקבל הלוואה בסכום הנכון
- גודל המערכת
- המחיר שהשגתם לקווט"ש
- הבנתם את הרעיון…..
כותב שורות אלו הגיע ל- 43% על המערכת שהתקין, החל מהשנה ה-6.
אם בא לכם, אני מארגן קבוצות רכישה למערכות סולאריות לקבל מחירים אטרקטיבים, לקווט"ש ושירות מיטבי, אתם מוזמנים להשאיר פרטים למטה ולציין מערכת סולארית ואצור עמכם קשר.
יתרונות המערכת-
- הכנסה פאסיבית
- אחריות למערכת
- מעלה את ערך הנכס, עקב ההכנסה שהיא מייצרת
- מימון מעלה את התשואה שלכם
תמונות נוספות להבנת התהליך:
בא לכם להצטרף לקבוצות הרכישה שאני מארגן, השאירו פרטים למה עם ציון המילים מערכת סולארית ואצור עמכם קשר.
