הקדמה מאת 'נדלניסט בדרכים':
מאמר זה הינו מאמר המשך למאמרו הראשון של אלון זמיר הדן בחשיבות תכנון נכון לעתידנו הפיננסי וחשיבות התוכנית ליצירת הכנסה פאסיבית. בחלקה זה של המאמר משתף אותנו אלון בהשקפתו לגבי יצירת הכנסה פאסיבית המובנית על השקעות בשוק ההון.
סייגים ואזהרות: השקעה בשוק ההון, אינה מתאימה לכולם ודורשת הבנה ואופי המותאם לסוג השקעה מסוג זה. אתר 'נדלניסט' בדרכים' אינו מציע ו/או מייעץ ו/או ממליץ על מסלול השקעה כזה או אחר, אלא רק מציג בפניכם את האפשרויות השונות העומדות בפניכם לגבי ביצוע ויצירה של הכנסות פאסיביות.
תוכנית ליצירת הכנסה פאסיבית- ההצעה
מאת: אלון זמיר MBA במנהל עסקים
ידוע לכולם שעם הון עצמי 0 לא ניתן לרכוש דירה, לכן בשלב הראשון יושקע הכסף בשוק ההון, אך לא בכל אפיקי ההשקעות שבשוק ההון אלא רק במניות ואג"חים, כמו כן לא בכל סוגי המניות והאג"חים כדאי להשקיע לצורך מטרה זו אלא רק במניות של חברות מהמובילות בסקטורים שלהן המחלקות דיבידנדים וגם לא בכל סוגי האג"חים אלא רק באג"חים של חברות איתנות שהמינוף שלהן נמוך יחסית לממוצע בסקטור שלהן בעלי דירוג BBB ומעלה (כל דירוג נמוך יותר מעיד על סיכון גבוה) שמחלקות ריבית כל שנה עד מועד הפירעון בו נפרעת גם הקרן או פועלות בשיטת פדיון לשיעורין. אם יש בידכם ידע מספיק כדי לעשות זאת בנו לעצמכם תיק השקעות ואם לא אז פנו לאיש מקצוע. חשוב שתיקחו בחשבון ששוק ההון הוא תנודתי מטבעו ולכן צפו לשונות גדולה בין התשואות בשנים שונות וגם לכך שבחלק מן השנים תהיה תשואה שלילית, במיוחד בשנות מיתון. עם זאת, סטיית התקן של התשואות נמוכה יותר ככל שהמדידה היא לטווח ארוך יותר ולכן למעשה ככל שההשקעה היא לטווח ארוך יותר הסיכונים נמוכים יותר, בתנאי כמובן שיודעים לנהל את ההשקעה.
הסיבה שאני מתעקש על מניות המחלקות דיבידנדים ועל אג"חים המשלמים ריביות לפחות פעם בשנה או פועלות בשיטת פדיון לשיעורין היא שכך נוצרת הכנסה פאסיבית באופן קבוע ולא משלמים עמלות כדי לקבל את התקבולים. כשמשקיעים במניות שלא מחלקות דיבידנדים או באג"חים שאינם מחלקים תקבולים כלשהם עד מועד הפדיון לא מקבלים הכנסה פאסיבית אלא יש צורך לבצע מימוש חלקי בכל פעם שרוצים תקבול וזה כרוך בעמלות שעלולות להיות גבוהות (תלוי בתנאים שאתם מקבלים בבנק שלכם). הרעיון הוא גם שבעיתות מצוקה אם יהיו תחיו מההכנסה הפאסיבית ולא תצטרכו למכור במיוחד ולשלם עמלות נוספות. רוב הזמן, כאשר אינכם זקוקים להכנסה הפאסיבית בשוטף השתמשו בה כדי לרכוש מניות או אג"חים נוספים וכך תתרמו להגדלתה עם הזמן ולהפחתת התלות שלכם במשכורת.
הדיבידנד השנתי הממוצע של מניות תל-דיב 20 הוא 9.2%.
הריבית הממוצעת של אג"חים בדירוג BBB ומעלה (דהיינו בין BBB לAAA) היא 5%.
התשואה השנתית הממוצעת של מדד ת"א 100 מיום השקתו (01/01/1992) ועד היום היא 12.4%, התשואה הזו לא כוללת את הדיבידנדים, הדיבידנד השנתי הממוצע למניות ת"א 100 הוא 2% וכך התשואה הממוצעת כולל דיבידנדים למדד זה היא 14.4%.
התשואה השנתית הממוצעת ללא דיבידנדים של מדד תל דיב 20 מיום השקתו היא 4.8%.
התשואה השנתית הממוצעת כולל דיבידנדים של מדד תל דיב 20 מיום השקתו היא 14%.
התשואה השנתית הממוצעת לתיק השקעות 30% מניות תל דיב 20 ו- 70% אג"חים בדירוג BBB ומעלה היא 7.7%.
התקבול השנתי הממוצע (בדיבידנדים וריביות מחולקות מאג"חים) מתיק השקעות כזה הוא 6.3%.
מאחר ועל תקבולי דיבידנד משולם מס בסך 25% התקבול נטו הוא 4.725%.
על כן, מי שמתכוון להתחיל לבנות את הכנסתו הפאסיבית מתיק השקעות כמתואר צריך ע"מ להגיע ליעדים שהוגדרו להגיע לתיק השקעות בשווי פי 2.15 מהכנסתו השנתית ממשכורת בגיל 25, פי 4.7 מהכנסתו השנתית ממשכורת בגיל 30, פי 7.45 מהכנסתו השנתית ממשכורת בגיל 35, פי 9.95 מהכנסתו השנתית ממשכורת בגיל 40, פי 12.5 מהכנסתו השנתית ממשכורת בגיל 45, פי 15.05 מהכנסתו השנתית ממשכורת בגיל 50, פי 17.6 מהכנסתו השנתית ממשכורת בגיל 55, פי 20.35 מהכנסתו השנתית ממשכורת בגיל 60 ופי 21.2 מהכנסתו השנתית ממשכורת עד גיל הפרישה.
כדי להבטיח עמידה במשימה ולגרום לכך שניתן יהיה להעלות את רמת החיים עם הזמן מתווה החיסכון יהיה כזה שההפרשות מהמשכורת לחיסכון והשקעה בשנים הראשונות תהיה הגבוהה ביותר ותלך ותרד בהדרגה, את התקבולים מתיק ההשקעות נקפיד להשקיע מחדש בתיק ההשקעות למעט במצבי חירום בהם ההכנסה הפאסיבית תאפשר לנו לשמור על רמת חיינו (למשל תקופות אבטלה).
מאחר וכיום כדי להשיג משכורת ממוצעת צריך ברוב המקרים לפחות תואר ראשון ובדרך כלל השכר בעבודות סטודנטיאליות נמוך מהממוצע (בין אם בגלל חלקיות משרה, בין אם בגלל חוסר ניסיון, בין אם בגלל המקצוע עצמו) נלקח בחשבון שבשנים הראשונות השכר נמוך יותר, מתרחשת עליית שכר משמעותית ב5 השנים הראשונות לאחר התואר ולאחר מכן המשכורות עולות בקצב הקרוב לעליית מדד המחירים לצרכן (למעט אם מתקדמים מאוד בעבודה או לומדים לתארים מתקדמים יותר או מגיעים לעמדות מפתח או הופכים לעצמאים ומצליחים) ההנחות נבנו כך שיתאימו לתרחישים השכיחים ביותר, לא לטובים ביותר ולא לגרועים ביותר כי להתנבא לא ניתן אך להתכונן רצוי על פי התרחיש הסביר ביותר כי זה הכי טוב שאנחנו יכולים.
נצא מהנחת יסוד שמרנית הגורסת כי האינפלאציה השנתית הממוצעת תהא 3%.
בין גיל 21 ל25 יפריש החוסך 35% משכרו לתיק ההשקעות. אם מדובר בסטודנט רצוי שיגור עם ההורים, אחרת לא יוכל לעשות את זה.
בין גיל 26 ל-30 יפריש החוסך 30% מהכנסתו לתיק ההשקעות, אם זה קשה לו אז שיעבוד בעבודה נוספת.
בין גיל 31 ל-35 יפריש החוסך 25% מהכנסתו לתיק ההשקעות ו/או יקנה דירה להשקעה אם יש ביכולתו לעשות כך בתנאי שהמשכנתא תהיה על לא יותר מ60% ממחיר הדירה, שהחזר המשכנתא המייצג (לא הראשוני, מעתה ואילך בכל פעם שאציין החזר המשכנתא הכוונה היא להחזר מייצג בלבד) יהיה נמוך מ25% משכרו או מדמי השכירות המתקבלים מהדירה (על פי הנמוך מביניהם) ושתשואת ההשכרה גבוהה משמעותית מריבית המשכנתא המשוקללת כולל הצמדות אם קיימות. תנאי זה צריך להיות תקף לגבי כל משכנתא. על המשכנתא לא להיות ארוכה מ20 שנה בכל המקרים. אין צורך להקדיש את כל הכסף שנמצא בתיק ההשקעות לרכישת הדירה, רצוי לשמור על חלקו לצורך פיזור סיכונים. תמיד מומלץ שהכסף יהיה מושקע באפיקים שונים ולא רק באפיק אחד. הדבר נכון גם לגבי רכישת דירות נוספות בעתיד אם יתקיימו.
בין גיל 36 ל-40 יפריש החוסך 20% מהכנסתו לתיק ההשקעות ו/או יקנה דירה להשקעה ע"פ המתווה שהוצג וייקח משכנתא ע"פ התנאים שהוצגו כך שהחזר המשכנתא לא יהיה גבוה מדתי השכירות המתקבלים. אם יכול החוסך להפריש מעל 20% מהכנסתו לתיק ההשקעות או לצורך השקעות אחרות רצוי שיעשה זאת, כך יוכל אם ירצה גם לצאת לפרישה מוקדמת ללא חשש. אותו הדבר נכון גם בשנים הבאות.
בין גיל 41 ל-45 יפריש החוסך 15% מהכנסתו לתיק ההשקעות ו/או יקנה דירה להשקעה באופן שתואר קודם ו/או אם הונו העצמי מאפשר לו ירכוש דירה למגורים ללא משכנתא (לא כדאי למנף דירה למגורים, כפי שהוסבר בפסקה הרביעית).
בין גיל 46 ל-50 יפריש החוסך 10% מהכנסתו לתיק ההשקעות ו/או יקנה דירה להשקעה באופן שתואר קודם ו/או אם הונו העצמי מאפשר לו ירכוש דירה או בית למגורים ללא משכנתא. אם הקפיד לפעול ע"פ המתווה שהוצג עד כה סביר להניח שבשלב זה יהיה ביכולתו לרכוש או לשכור את בית חלומותיו.
בין גיל 51 ל-55 יפריש החוסך 5% מהכנסתו לתיק ההשקעות ו/או יקנה דירה להשקעה עם משכנתא שאינה ארוכה יותר מ15 שנה אם ורק אם החזר המשכנתא המייצג נמוך מדמי השכירות שניתן לגבות על הדירה או שיקנה דירה להשקעה במזומן.
מגיל 56 והלאה מי שפעל על פי המתווה כבר לא חייב להפריש באופן אקטיבי דבר לתיק ההשקעות או לרכוש דירות נוספות להשקעה כדי לעמוד ביעדים שהוצגו אך למרות זאת מומלץ להמשיך לחסוך בכל מקרה. אם ימשיך לחסוך יוכל גם לסייע לילדיו כספית לבנות את עתידם.
בגיל 62 מי שפעל על פי המתווה יהיה בעל הכנסה פאסיבית בגובה 100% מהכנסתו הגבוהה ביותר ממשכורת לכל הפחות. ע"פ התשואה הממוצעת של תיק השקעות כפי שתואר, ההפרשות להשקעה כפי שתוארו, ותשואות ההשכרה מדירות טובות להשקעה, יגיע בממוצע מי שיפעל ע"פ המתווה להון עצמי (כולל רכוש, אחרי הפחתת התחייבויות) בשווי פי 31.8 מהכנסתו השנתית הגבוהה ביותר, שזה פי 1.5 מהיעד.
ההסתברות שמי שיקפיד לפעול על פי המתווה שהוצג לא יצליח להגיע ליעד עומדת על 10% בקירוב. מי שיקפיד להפריש לחיסכון 25% מהכנסתו או יותר לתיק ההשקעות או לנכסים המניבים גם כאשר ע"פ המתווה הוא זקוק לפחות מכך ההסתברות שלא יצליח להגיע ליעד עומדת על 3%. להפחית את ההסתברות שלא להצליח ל0 לא ניתן, ככל שתשקיעו יותר ותנהלו את סיכוניכם טוב יותר תגדילו את סיכויי ההצלחה שלכם.
בהצלחה לכולם.
