למה אני לא אוהד של 'חופש כלכלי' ומדוע אני חסיד של 'אוטונומיה'?

האם חופש כלכלי באמת נותן מענה על הצרכים המלאים שלכם?

בטווח של התממשקות העולמות בין עולם ההשקעות לצד עולם ההתפתחות האישית, יש צמד מילים שחוזר על עצמו ברמה של כמעט מנטרה דתית החל ממפגשי תוכן ועד להיותה לצמד המילים שמטרתו תמיד לבצע איזה שיווק או מכירה של חלום, ואני מדבר על צמד המילים 'חופש כלכלי'.

'חופש כלכלי' הוא מושג מאוד מאוד חמקמק, גיליתי שהוא גם מושג מאוד מאוד פילוסופי כי כל אחד יכול להגדיר אותו איך שבא לו, רק שיש עם זה בעיה, אם כל אחד יכול להגדיר אותו איך שבא לו, אנו מקבלים למעשה משהו אמורפי, חסר צורה, חסר יעד ממשי.

את המושג הזה ניתן לפגוש במרחב שבין הקצוות שאחד מהם הוא:

פאק יו מאני– זוהי כמות מאוד מאוד גדולה של כסף, שמאפשרת לנו לעשות ככל העולה על רוחנו (במסגרת החוק), לא לעבוד אם אנו נבחר בזה, לרכוש כל מה שאנו רוצים, לגור היכן שאנו רוצים ולבלות היכן שנרצה באיזה תקציב שנרצה, כן פאק יו מאני. זה למעשה במצב בו אתה לא צריך לעבוד, בין אם יש לך סכום כסף עצום, שמאוד קשה לבזבז אותו, או בין אם יש לך מערך פיננסי שמייצר תזרים מאוד גדול המאפשר לכם לעשות ככל העולה על רוחכם.

הקצה השני הוא מאוד מאוד נזיל ומשתנה, אנסה להציג אותו  בשני דוגמאות:

הראשון- אדם שמכניס 15,000 ש"ח בחודש מהשקעות לא מעבודה והוצאות המחיה הכוללות שלו מהוות 15,000 ש"ח בחודש. ז"א הוא הצליח לנהל ולבנות השקעות הון בצורה שכזו המספקות את צרכיו.

השני- אשה המכניסה 50,000 ש"ח בחודש מהשקעות והוצאות המחיה הכוללות שלה גם 50,000 ש"ח בחודש, גם היא הצליח בהצלחה מרובה לנהל ולבנות השקעות המספקות את צרכיה ללא הצורך לעבוד יום בחייה.

שניהם מצויים עפ"י ההגדרה בחופש כלכלי, אך ברור לנו שרמת החיים של שניהם שונה לחלוטין, רמת חיים ש- 50,000 ש"ח בחודש מאפשרים, היא בערך פי 3 מרמת החיים ש 15,000 ש"ח מאפשרים. חופש הבחירה גבוה יותר, מגוון האפשרויות רחב יותר.

והנה הבעיה, שניהם בחופש כלכלי, אך האם החופש הזה זהה?

משני דוגמאות פשוטות אלו, אנו מבינים שחופש כלכלי הוא הגדרה סובייקטיבית, וזו הבעיה העקרית עם המושג הזה [מעבר לניצול הציני של כל מיני משווקים למכור חלומות באספמיה], היא נותנת משהו ממשי ואובייקטיבי.

חופש כלכלי הוא מושג שיכול להטעות ולהרדים אותנו, הוא מושג שיכול למצוץ מאיתנו את המוטיבציה לעשות עוד דברים נוספים ולהתקדם קצת יותר רחוק, או להגיע טיפה יותר גבוה, וזו הסיבה שבדוגמא הראושנה היתה עצירה ב- 15,000 ש"ח במקום להגיע קצת גבוה יותר.

הנה דוגמא טובה להבדל בין שני הדוגמאות לעיל, מכירים את משל הדג מהבריכה והדג מהאוקיינוס?

כיצד יכול להבין דג השוחה בבריכה (חופש כלכלי של 15,000), את המרחבים העצומים של הדג השוחה באוקיינוס (חופש כלכלי של 50,000).

כיצד האוטונומיה דוחקת הצידה את רעיון החופש הכלכלי?

הפתרון למשל הדגים הוא 'אוטונומיה', הקסם באוטונומיה, שהיא מייצרת לנו מצב שאנו הנהנים הישירים מהאוטונומיה, אך היא לא מתמקדת בנו, אלא בסובבים אותנו, בילדים שלנו.

מה שגרם לי לפתח רעיון צבירת הנכסים כדי לעודד אנשים להיוץ בעליהם של לפחות 13 דירות, הוא הרצון להיות באוטונומיה, השקעה בנדל"ן אינה המטרה, היא האמצעי להשיג ולהגיע ל-'אוטונומיה'.

מה זו אוטונומיה?

אוטונומיה זו הצלחה- והצלחה זה לעשות מה שרוצים.

האוטונומיה מאפשרת לכם להיות הורה טוב יותר- להיות הורה טוב יותר זה להיות נוכח כמה שיותר בחיי הילדים שלכם, מי שמצוי בעבודה של 10-12 שעות ביום, אינו נוכח בחלקים גדולים מחיי ילדיו.

הנה חומר למחשבה, למה אבות לא יודעים:

• מה השיר האהוב על הבת שלהם?
• מי הכוכבת האהובה על הבת שלהם?
• מי החברות שלה לכיתה?

הם לא יודעים, לא כי הם לא רוצים, אלא כי הם בסטרס, הם בסטרס בעבודה שלהם וכפועל יוצא מזה אינם מקדישים זמן לילדים שלהם.

האוטונומיה מאפשרת לנו להיות נוכחים מאוד בחיי הילדים שלנו ובמקביל, לתת להם משהו שהרוב פשוט לא יצליחו לתת להם:

• אוטונומיה נותנת נקודת פתיחה טובה יותר לחיים.
• האוטונומיה מאפשרת שהפרנסה לא תהיה השיקול העקרי שהם יעשו בחייהם.
• אוטונומיה נותנת לילדים שלנו את האפשרות שהבוס שלהם, לא יוכל לרדות בהם.
• בזכות האוטונומיה, הילדים שלנו יוכלו לבחור מה ללמוד באוניברסיטה, על בסיס של עניין אישי ולא על בסיס של צורך קיומי ללמוד משהו שיביא פרנסה טובה. מי רוצה ללמוד משהו רק כי זה מביא פרנסה טובה, ולסבול אח"כ 30 שנים בעבודה?!

ועוד דבר האוטונומיה נותנת לכם את הדבר הכי חשוב, היא מעקרת לכם את היכולת והצורך שלכם לשכנוע עצמי שמה שאתם עושים הוא טוב, כשהוא ממש לא טוב, שכנוע עצמי הוא אחת המשוכות הקשות ביותר לעבור לעבר צמיחה, בכל אפיק.

השאלה שאתם צריכים לשאול את עצמכם,

היא לא היכן אתם כעת? אלא היכן אתם רוצים להיות!

הדרך שלי להשיג את האוטונומיה היא דרך האמצעי של השקעות בנדל"ן, הדרך שלי להשקיע בנדל"ן היתה דרך האג'נדה של 13 דירות.

גישת 13 הדירות, בנויה בצורה כזו שהיא לא חושבת על ההווה, אלא היא חושבת על העתיד, עד רמת הנכדים, העשיה  מביאה את התוצאות ישר לפתחנו תוך תקופת זמן לא ארוכה של 10-15 שנים.

אפשר לומר שאוטונומיה זו דרך חיים, צורת הסתכלות על העולם, אך בראש וראשונה אוטונומיה זו תוצאה, זו עובדה בשטח.

גישת 13 הדירות, הינה דרך נדלנ"ית להגיע לאוטונומיה, היא נותנת מסגרת ברורה, היא מתווה דרך מאוד פשוטה להבנה, היא מחולקת לאבני דרך ומטרות ביניים, אין דרך לפרש אותה או להגדיר אותה במכבסה של מילים, היא פשוט עושה את העבודה, והכי מגניב מכיוון שהיא משפיע ברמת הנכדים, היא פשוט לא עוצרת שם, אלא ממשיכה הלאה בהעברה בין דורית.