רשומה ראשונה לשנת 2022.
לאחרונה ובעיקר כנראה לקראת השנה החדשה נחשפתי לתכנים רבים המעודדים חסכנות, קיצוץ בהוצאות כדרך להגיע למה שרבים אומרים הצעד הראשון לחופש כלכלי.
אילולא האינפלציה בתכנים מסוג זה כנראה שהייתי מדלג על המסר ברשומה הזו, אך מכיוון שאנימאוד מאמין בחשיבותו ובעיקר משום שגם אני בתחילת דרכי חטאתי בהתנהלות ששמה דגש על קיצוץ הוצאות וחסכנות (לא שיש לי משהו נגד התנהלות כלכלית נכונה), אני יותר ויותר מקבל את הרושם שאנשים מקדשים את החסכנות וממקדים את רוב האנרגיה שלהם בחסכנות וקיצוץ הוצאות, במקום בהתמקדות בגידול הכנסות.
אני רוצה לתת כאן כמה נקודות למחשבה לגבי הגישה של חסכנות/גידול הוצאות למול הגישה של הגדלת ההכנסות.
איך מגדילים רווחים מעוגה?
לבתי יש "עסק", כנערה מתבגרת היא עושה עוגות מדהימות וטעימות ומוכרת אותן. היא משתמשת בחומרי גלם טובים ואיכותיים כי חשובה לה חווית הטעם של האוכלים מהעוגה.
מחיר עוגה נע בין 250-300 ש"ח בממוצע, מחיר העוגה נקבע לפי כלל אצבע פשוט, עלות חומרי הגלם, כפול 2 וזה יהיה מחיר העוגה.
עוגה של 300 ש"ח
150 ש"ח חומרים גלם
150 ש"ח רווח [עבור הזמן המיומנות והמאמץ].
בתי יכולה להגדיל את ההכנסות בשני אופנים:
- הראשון- לחסוך בחומרי הגלם, לבחור חומרי גלם זולים יותר או לחילופין לשים פחות מהם, לשים פחות חלב/שמנת, לשים פחות קמח, פחות ביצים, פחות וניל וכיו"ב.
גישה זו אמנם תגדיל את הרווחיות שלה, אך אנו מבינים כי יש גבול לכמות "החסכנות" שהיא יכולה להשתמש בה בכדי להגדיל את הרווחיות, בסוף לעוגה לא יהיה טעם של עוגה, אלא של ספוג או איזה מאפה באיכות ירודה. אי אפשר להפחית בחומרי הגלם ולשמור על אותו הטעם והמרקם.
שימוש באסטרטגיה זו בסופו של דבר יפגע ברווחיות שלה בטווח הארוך, מאחר והחוויה מהעוגות תדרדר, פחות אנשים יזמינו ממנה ואז אין שום משמעות לרווחיות אם אין קונים. - השני- לשמור על הסטנדרט הגבוה, אך פשוט למכור יותר, לשווק יותר טוב, ליחצ"ן את המוצרים, לגרום לאנשים לרכוש יותר.
ההבדל בין שני האסטרטגיות בולט מאוד, וברור היכן ההכנסות יהיו גבוהות יותר.
איך מנצחים בכדורגל?
במשחקי כדור בהם יש 2 קבוצות יריבות, הקבוצה שיש אצלה את הסנכרון הגבוה ביותר, האסטרטגיה הטובה, האיזון בין הגנה להתקפה, הרמוניה בין השחקנים השונים והתפקידים שלהם, סביר כי תנצח.
לשם המחשת הרעיון בואו נחשוב על משחק כדורגל כדוגמא ונפשט אותה:
יש לנו 2 קבוצות יריבות:
קבוצה ראשונה- התקפית, יוזמת ולוקחת סיכונים, שעסוקה רק בלהבקיע לקבוצה היריבה.
קבוצה שניה- מאוד הגנתית, כל המשחק שלה ממוקדת בלשמור על השער שלא יהיו הבקעות מצד הקבוצה היריבה לשער שלה.
אנו מבינים כי האסטרטגיות של שתי הקבוצות הפוכות בתכלית, האחת רק רוצה להבקיע והשניה תעשה הכל כדי שלא יביקיעו לה.
לאלו מהקבוצות יש סיכוי גבוה יותר לנצח?
ההיגיון במקרה זה הוא פשוט, הסיכוי שהקבוצה הראשונה תנצח גדול מאשר זה של הקבוצה השניה, מכיוון שבכדורגל אפשר לנצח רק אם אתה מבקיע שערים, לכן הקבוצה שזו האסטרטגיה שלה הסיכוי שלה גבוה יותר מאשר קבוצה שעוסקת בלהתחפר ולהתגונן ללא ניסיון להבקיע שער לקבוצה היריבה. וללא אסטרטגיה- של הבקעה לא יהיה בחיים גול!
אם נביט על שתי הקבוצות הללו כאנשים, אז אפשר לומר:
- שהקבוצה הראשונה של המבקיעים דומה לאנשים שהם: יזמים, משקיעים, אנשים שידעו לקחת את הסיכון בכדי לנסות להגיע לסיכוי. הם לא יתבצרו באזור הנוחות שלהם, אלא יפרצו אותו ויחפשו את ההזדמנויות כל הזמן. יהיו להם אולי הרבה ניסיונות ללא תוצאות, אך בסוף התוצאות יגיעו. אלו אנשים שישקיעו כסף, תעוזה ויציאה מאזור הנוחות בכדי להגדיל את ההכנסות שלהם בעתיד.
- הקבוצה השניה שלה המתגוננים דומה לאנשים שהם: יותר פאסיבים, מתגונננים, לא יקחו סיכונים ויחפשו את הדרך הפשוטה יותר ללא פריצת גבולות או כניסה לאזורי אי הוודאות. אלו אנשים שיתמקדו בלחסוך, לקצץ בהוצאות, לבזבז פחות, הם יהיו כל הזמן באסטרטגיה של מגננה והתחפרות.
האם פגשתם פעם מישהו שהתעשר רק מלחסוך או כתוצאה מקיצוץ הוצאות?
מאידך דוגמאות לאנשים שהתעשרו אשר לקחו סיכונים, העזו, הלכו לעבר הלא נודע, פעלו בחוסר וודאות, לא חסר, מרביתם כאלו.
למה הפתרון הקל הוא לא הפתרון הנכון?
נושא הרשומה הזו הוא על אסטרטגיה של קיצוץ בהוצאות לעומת אסטרטגיה של גידול בהכנסות.
רוב היועצים כבחירה ראשונה תמיד ימליצו לאנשים/משפחות לשנס מותניים, להדק את החגורה, להיכנס לאורח חיים חסכני, להתנהלות של קיצוץ בהוצאות, כי זו הפעולה הקלה ביותר.
- לעשות אקסל הוצאות הכנסות
- לצאת פחות למסעדות
- לקצץ בקניות ומותרות
- להשקות עם המים של המזגן את העציצים
- להפחית את תאורת המסך בסלולאר כדי להמנע מהטענות מרובות
- לסגור את האור כשיצאים מהחדרים
- לקנות רק במבצעים
- ועוד…
זה הפתרון הקל, הפתרון הזה קל מכיוון שניתן לראות את התוצאות באופן כמעט מיידי, בהשוואה של לפני/אחרי בטווח זמן של חודש, נורא קל לשווק את תוצאת ההצלחה המדומה הזו.
מאידך, יש את הפתרון הקשה, הפתרון המפחיד וזה הפתרון של ריכוז מאמץ בגידול ההכנסות.
זה מאוד קשה להסביר ללמד ולתת דוגמא לאדם, שלהשקיע כסף ברמת סיכון מסויימת יכול להניב רווחים טובים בעתיד הבינוני רחוק.
זה מאוד קשה לשנות דפוס חשיבה ולהתגבר על הפחדים שבהפסד כספי כזה או אחר שבא יחד עם הסיכוי להרוויח בהשקעות.
זה מאוד קשה ללמד אנשים להיות יזמים, לפרוץ גבולות ולהוציא לפועל רעיונות או מיזמים חדשים.
זה מאוד קשה ללמד ולגרום לאנשים לפתוח עסקים/יוזמות עצמאיות ולפרוץ את גבולות הפחד והמסוגלות שלהם.
מה זה לא?
מטרת הרשומה אינה להטיף לבזבזנות או להפחית מחשיבות החסכון וההתנהלות הכלכלית הנכונה, אלא מטרתה לפתוח אפיק חשיבה אחר שמהותו התפתחות, גדילה, העצמה, חשיבה פורצת גבולות, התפשטות, ועוד… צורת חשיבה כזו מייצרת תודעה של תעוזה ופריצת גבולות, גדילה בחשיבה כמו גדילה בהכנסות.
התנהלות של חסכון היא מעודדת חשיבה והתנהלות של: צמצום, חסר, חסכון, קיטון, הגבלות ועוד… צורת חשיבה שכזו היא אולי תעזור בטווח הקצר אך תייצר מציאות מאוד מוגבלת בעתיד.
עולם ההשקעות הוא עולם של גדילה והתפשטות-
משקיעים הם אנשים, שחושבים רחוק, הם מחפשים כל הזמן את ההזדמנויות לגדול, לצמוח ולהתפשט. רוב האנשים מגבילים זאת לכסף ולחשיבה פיננסית, אך החיים הרבה יותר גדולים מעוד כמה שקלים והגדלת הרווחיות. כסף הוא אמצעי מאוד מדיד, נורא קל להתייחס אליו, לכמת אותו ולמדוד אותו, אך זו חשיבה שגם מתבטאת בהרבה דברים ותחומים אחרים בחיים.
תהליך הכשרת המשקיעים שלי מתמקד בשני מישורים, המישור הפרקטי של ביצוע השקעות התנהלות וניהול השקעה, והמישור השני הוא בהיבט המנטאלי והתודעתי שמטרתו לאמץ חשיבת משקיע, ראיית עולם שמחפשת כל הזמן את אפשרויות הצמיחה, אפשרויות ההתפשטות, הגדילה, ההתרחבות לכל הכיוונים ובכל המישורים. אימוץ דרכי חשיבה כאלו מפילים משוכות ומכשולים ועוזרים להתקדם בהרבה מובנים בעולמות תוכן נוספים בחיינו.
מחשבה 1 על “מדוע לחסוך בהוצאות לא יקדם אתכם לשום מקום?”