בתקופה האחרונה בה שוק הההון סופג ירידות מאוד מאוד גדולות ויש הייפ מטורף על העניין ברשתות החברתיות וגם במדיה הכללית, כולם מתדלקים את כולם והפאניקה חוגגת.
אבל בואו נתחיל במשל קטן [ שכתבתי אי שם ב- 2017 בפוסט בדף הפייסבוק שלי]:
"בלול יש המון תרנגולים/ות, הם אוהבים לקשקש ולקרקר, לא משנה על מה, העיקר שיהיה רעש, ככל שיש יותר רעש יותר טוב.
תרנגולת אחת, עם בעיות ראיה ודמיון מפותח החליטה כי ראתה שועל, לא היה שועל אבל אף אחד לא ישכנע אותה אחרת.
היא החלה משתפת והחלה מספרת, השמועה פשטה בכל הלול… כולם באמוק… כולם בפאניקה… מהשועל שאולי אחת חצי עיוורת ראתה וקרקרה את השמועה.
ככה זה בלול בו כולם תרנגולים, ואין אחד שיבדוק את אמיתות השועל."
כשהמסכים אדומים, הפאניקה חוגגת:
החסרון הכי גדול של המשקיע הוא: המשקיע עצמו (אני לא זוכר אם וורן באפט או מורו בנג'מין גרהם אמרו זאת).
כעת כשיש פאניקה והמסכים אדומים וכל הגרפים בבורסות העולם צוללות למטה, זה עיתוי מעולה לכתוב על משמעת, אסטרטגיה ומשקיעים.
אני גם רוצה להדגיש את החשיבות המכריעה שלפני ידע ולפני יכולת ניתוח ולפני יכולות לקרוא דוחו"ת ולבצע ניתוח פונדומנטאלי לחברה, הדבר שבעיני הכי חשוב שמשקיע צריך שיהיה לו זה אופי של משקיע, וכשאני כותב אופי של משקיע חשוב שתהיה לו משמעת, כי המשמעת שורת עליו בגחמות רגעיות.
התנהגות ה- S&P 500 לאורך הזמן:
לצורך הדוגמא בחרתי את המדד הפופולרי ה- סנופי, כי זה מדד נוח ומדד שכולם מכירים.
הלכתי ובדקתי מהם ביצועי מדד הסנופי החל משנת 1929 עת המשבר הגדול בארה"ב.
לא רע למען האמת בהתחשב בעקביות, את ההשפעות ההולכות וגדלות אנו רואים למעשה החל מסביבות שנת 1994 אז המדד מתחיל לעלות מעלה ואנו מתחלים לראות את האפקט המצרפי של תשואות במנגנון של ריבית דריבית.
הערה: שיש לתת עליה את הדעת היא שהניתוח הנ"ל מניח (וזה חשוב) שהדיבידנדים שהתקבלו לאורך השנים הושקעו חזרה בתוך המדד.
דוגמא להתנהגות נכונה של משקיע:
משקיע טוב הוא משקיע שיודע לבצע ניתוח נכן של ההשקעה שלו (במקרה זה המניה/מניות) והוא עקבי לגבי ההתנהלות שלו, הוא יודע לא רק איזו מניה/מדד לבחור, אלא הוא יודע גם מה תהיה נקודת היציאה שלו. והדבר הכי חשוב זו כמובן המשמעת לעמוד ולשמור על על משמעת ועל האסטרטגיה שהוא בחר וקבע לעצמו (עם שינויים במידה וצריך).
עוד רגע אנחנו נעבור להשוואת התשואות בין התנהגות מניית ברקשייר והתנהגות המדד, אבל הנקודה שאני רוצה להתעכב עליה, היא היכולת של צ'רלי מאנגר ו-וורן באפט לדעת ולהשקיע בחברות ומניות ופשוט להיות בטוחים בעצמם וממושמעים בהתאם להאסטרטגיה שהם קבעו לעצמם, גם אצלהם ניתן לראות ירידת ערך בנקודות הזמן של בועת הדוט-קום ומשבר הסאב פריים, אך היכולת שלהם לא להתפתות ולא להילחץ היא זו שהביאה להם את הרווחיות בנוסף לבחירת המניה.
אני רוצה להדגיש את חשיבות המשמעת, אם משקיע בוחר את כל המניות והחברות הנכונות, או אם הוא שמרן ובוחר את המדד כי לא רוצה להשקיע במניוה ספציפית, אין לזה משמעות עד כמה החברות מעולות או המדד טוב, כל עוד אין לו משמעת והוא 'חותך' החוצה כשהוא פוגש משבר או זעזוע שוק- רוב המשקיעים נופלים בדיוק בצמתים הללו.
וורן באפט רכש את ברקשייר-האת'וואי בשנת 1965, התשואה השנתית הממוצעת עומדת על 20%.
עד כמה אפקט המשמעת חשוב, הנה עוד תמונה להמחשה כאשר משווים בין התשואות של ברקשייר האת'וואי ומדד ה- S&P 500:
מהו האפקט של העקביות והמשמעת?
אחד הדברים שאני מאוד מאוד אוהב בהשקעות, זה את הכח שיש לאפקט המצרפי, הכח של הפעולות הקטנות בהשקעה שעם הזמן מביאות לתוצאות גדולות, בתנאי שאנו עקביים וממושמעים, זו גם אחת הסיבות שאני אוהב לומר: למה לעשות כסף לאט, זה מהר ואפילו מהר מאוד! את הדוגמא לאפקט הזה אני שוב אתן את וורן באפט כדוגמא, כי פשוט ניתן לראות את זה בפעילות שלו.
אז הפעם בחרתי להביט על השווי הנקי של וורן באפט לאורך הזמן, ולראות מה היו השינויים בשוויו הנקי לאורך הזמן, ושימו לב לתופעה המעניינת.
אני מאוד אוהב את הגרף הזה, כי הוא ממחיש בצורה מאוד יפה שאינה משתמעת לשתי פנים, את העובדה שלא עושים כסף מהר.
כמובן מי שהוא יזם הייטק, או מי שיזם והים חברה ועשה אקסיט מטורף ב- 10 שנים זה מגניב ובהחלט סיפור השראה. אבל רובנו לא יזמים הייטק וסביר שרובנו לא נעשה כסף מהר. ההתנהגות הזו של וורן באפט, למרות היותו פנומן, ובמקביל לעובדה שוורן באפט יש רק אחד (או כמה שניתן לספור אותם על 2 ידיים גג), אבל אנו כן יכולים ללמוד ממנו רבות על התנהגות ועל הדרך לצבירת הון והגדלת השווי נטו שלנו כמשקיעים,כפונקציה של הזמן.
שימו לב ליחסיות של הגרף הזה בעליה בשווי נטו, הקפיצות של וורן מתחילות להיות בסביבות גיל 50-60 כאשר הוא משקיע החל מגיל 15. כמובן שוורן חי טוב גם בגילאי ה 30-40, אבל יש כאן זום אין להתנהגות של השקעות, כעבור כ- 30-40 שנים, אם נהגתם במשמעת ובעקיות מתחילות קפיצות ההון המשמעותיות, הדרך הארוכה שלכם מתחילה להשתלם.
בעולם הנדל"ן טווחי הזמן יכולים לנוע סביב 25-35 שנים, הסיבה היא שאם את הנכס הראשון רכשתם ב- 25 שנות משכנתא, ובמהלך העשור העוקב המשכתם להשקיע, גם למנף, לפעמים להוציא כסף מהקירות וכיו"ב ולהמשיך ולרכוש, תתחילו לראות קפיצות בשווי נטו שלכם, החל מהמשכנתא הראשונה שתסגר לכם והקפיצות יהיו משמעותיות יותר ככל שתתקדמו כי יותר ויותר נכסים יהיו ללא משכנתאות. כמובן שגם העולם הנדל"ן חשוב להיות זהירים, להטוות אסטרטגיה נכונה וללמוד כיצד לעשות זאת בתבונה.
** אני בכוונה לא נכנס כאן לדיון על המשך מינופים וכיו"ב, אלא משאיר את הדיון על האזור הסולידי, רכישה של נכסים והמתנה לסגירת המשכנתאות שלהם.
הסבלנות והמשמעת משתלמים-
אז למה וורן באפט הצליח כל כך? מה אנו כמשקיעים צריכים ללמוד בכדי לנסות ולשחזר את התנהגות ההשקעות והתשואות שלנו והגידול בשווי נטו לאורך השנים כפי שרואים בגרף של ברקשייר האת'וואי ושל וורן באפט.
אז זו בדיוק הנקודה שאני אחזור למשמעת, חוסר משמעת הוא המקור להפסדים או לחוסר רווחיות של המשקיעים.
בשנים 1929-1965 ניתן לראות כי זמן ההחזקה הממוצע של המשקיע את המדד/מניות היה כ- 5-6 שנים בממוצע. ככל שאנו מתקדמים עם הזמן אנו רואים ירידה בזמני ההחזקה של המניות/מדדים. התופעה המעניינת היא שהחל משנת 1995, למעשה בכמעט ה- 30 השנים האחרונות, זמן ההחזקה הממוצע הוא מתחת לשנה.
אי אפשר להנות מתוצאות המדד, אם רוב המשקיעים (לא אתם) לא מחזיקים את ההשקעות שלהם לאורך שנים, מילת הקסם כאן היא שנים, וכדי להיות שנים בתוך השקעה צריך משמעת.
אז אם אתם לא ישנים טוב בלילה בימים האחרונים כי הירידות והמסכים האדומים מטרידים את מנוחתכם, אני מציע לכם:
- לבחון האם ההשקעה שלכם תואמת את קווי האישיות שלכם.
- בהמשך ל 1# אם אתם פזיזים, כנראה ששוק ההון אינו המקום עבורכם.
- תמיד תחזרו לאסטרטגיה שלכם ותזכרו מדוע מלכתחילה נכנסתם למניה או למדד הספציפים.
- משמעת- היו ממושמעים. אם אתם נתקפים בהתקף חרדה ואתם רוצים לממש אז:
א. תסגרו את המחשב
ב. לכו לעשות מקלחת קרה עד שיעבור לכם - מימוש משמעו קיבע הפסד.
בהצלחה אנשים יקרים רק הצלחה והרבה משמעת.
