מהן 180 ההטיות המשפיעות על החלטות השקעה שלכם?

הכי נח לחשוב שהחלטות ההשקעה שלנו מתקבלות על סמך מדדים אובייקטיבים לחלוטין, הרי הכל עניין של מספרים, מכניסים את הנתונים לאקסל, יורדים לתיבת התוצאה/תשואה ואם זה מסתדר עם המטרות שלנו אז יאללה…. משקיעים.

המתואר במפשט הראשון היה נכון אילו היינו רובוטים וחיים בעולם בו כל הנתונים שלנו אכן היו נתונים מדידים בעלי אופי מספרי מוחלט. אך לא כך הדבר.

משימת הבית הראשונה-

בתהליך הכשרת המשקיעים שלי, משימת הבית הראשונה והכי קשה לביצוע שאני נותן למשקיעים היא:

לא לקרוא עיתונים ועיתוני כלכלה בפרט/

לא לצפות בחדשות בטלויזיה ובתוכניות כלכליות בפרט.

לא להאזין לחדשות ברדיו וניחשתם נכון…. לא להאזין לתכנים כלכליים.

במשך שנה לפחות!!!

הסיבה לאיסורים אלו, היא כי המטרה היא להכשיר משקיעים יכולות הביצוע שלהם יהיו מעל ליכולות הביצוע של המשקיע הממוצע.

המשקיע הממוצע לרוב מקבל את החלטותיו ממגוון סיבות מהן הוא מושפע כגון:

• השפעת דעת הסביבה בה הוא חי/מבלה.
• אינפורמציה/דיס אינפורמציה המסופקת במדיות השונות.
• השפעות המדיות החברתיות- בהן כל זב חוטם הופך לפרשן כלכלי.
• קיבעון מחשבתי/רגשי אותו הוא מביא מהבית/התרבות/הסביבה בהם גדל.

ויש עוד אלמנטים רבים המשפיעים על החלטתו, המשותף כמעט לכולם, הוא שכל האלמננטים הללו אינם קשורים במישרין לנכס/ההשקעה אותה הוא רוצה לבצע אלא לכולם יש מכנה סובייקטיבי ואג'נדה שללא הבנתם יש פגיעה במכלול קבלת ההחלטות שלו.

אחד הדברים הקשים הוא להחליט-

אחת המשוכות הקשות ביותר למעבר עבור המשקיע המתחיל הוא דילוג מעל משוכת ההחלטה.

קבלת החלטה משמע קבלת אחריות על התוצאות וההשלכות של אותה ההחלטה, אילו היינו יודעים שהתוצאות יהיו טובות אז לא היתה קיימת דילמה או החששות אשר בדרך כלל מלווים אותנו בתהיך זה.

לדוגמא:

אנשים רבים עובדים במקום עבודה שלא טוב להם בו, שלא מפרגנים להם על עבודתם, שלא מקדמים אותם בתפקידים, שלא מעריכים אותם בהיבטי שכר ועוד….. והם לא עושים כלום בנדון.

בואו נחשוב רגע על היבט השכר, אם שכיר כלשהו מקבל משכורת של 15,000 ש"ח לחודש, אך הוא יודע בתוך עצמו שהערך והעבודה שהוא נותן שווים 20,000 ש"ח למה הוא לא עוזב?

רוב האנשים חוששים לקבל החלטה שכזו מכיוון שאף אחד לא נותן להם אחריות שהם ימצאו מישהו שיהיה מוכן לשלם את השכר הזה, כפועל יוצא מכך הם מעדיפים להישר במקום עבודתם ובמקביל לחפש "על אש קטנה" את התפקיד הבא שיתגמל אותם כפי שהם חושבים שהם ראויים להיות מתוגמלים.

הבעיה הנסתרת מעינהם היא שכאשר הם מצויים במקום עבודה קבוע ומקבלים שכר, הם לא באמת מחפשים עבודה במשרה מלאה והסיכוי שימצאו את התפקיד בנכסף יורד.

*כותב שורות אלו אינו מעודד אף אחד לשבור את הכלים ולהתפטר אלא רק מתאר מצב קיים.

כאשר מדובר בהחלטות על השקעות שם מרכיב הסיכון הוא מרכיב מובנה, ובהשקעות כאמור אנו "מסכנים" כסף שחסכנו ועבדנו קשה בעבורו, אז עוד יותר קשה לנו לקבל החלטה, כי מי רוצה לשים 400,000-500,000 ש"ח שחסך בהשקעה שיש בה גם סיכוי מסויים להפסיד אותם?

180 הטיות קוגנטיביות שמשפיעות על ביצועי ההשקעה שלנו-

המחקרים העדכניים ביותר על כלכלה התנהגותית מצביעים כי עד כה זוהו כ- 180 הטיות קוגנטיביות אשר משפיעות על ההחלטות שלנו. כמשקיעים אשר  מחפשים להשיא תשואה על כספם, הכרה וזיהוי של הטות אלו, יכולים לסייע בידינו להבין מתי חלק מההחלטות שלנו נובעות מנתונים ופרמטרים הרלונטים להשקעה או נובעים ישירות מהטיה כזו או אחרת.

מכיוון שלפסיכולוגיה יש מרכיב מאוד חשוב בקבלת החלטות של המשקיע, הרי שקבלת החלטות לא מהסיבות הנכונות, יכולה להביא לביצועים גרועים או לתשואות נמוכות אפילו מהתשואה בהממוצעת בשוק.

דוגמא קיצונית לעניין זה ניתן לראות אצל מרבית האנשים שמצד אחד מצויים במינוס בחשבון העו"ש שלהם (אובר-דראפט), ומאידך, הם מחזיקים כספי חסכון בפק"מ, בכדי להבין עד כמה החלטה זו אינה כלכלית די אם נביט בתשואות.

נניח ואותו חוסך שם כ- 100,000 ש"ח בפק"מ, הריבית על הפק"מ כיום עומדת על 0.01% (למרות פקדון אחד בשם סברס ששווק ע"י מזרחי ונותן 3.3% רק אם סוגרים כסף ל- 10 שנים).

ממוצע גובה המינוס למשפחה בישראל עומד על 7500-10,000 ש"ח (יש נתונים המראים על מעל ל- 16,000 ש"ח) מנתוני בנק ישראל עולה כי הריבית הממוצעת על המינוס עומדת על 7%.

ז"א בעוד ואתם "עושים" 1 ש"ח (לפני ניכוי של מס רווחי הון) על הפק"מ שלכם, שלא לדבר על ההפסד הכספי שלכם כתוצאה מהשחיקה האינפלציונית 1.5% (לפי סריקת הכלכלנית הראשית), אך מה שמעניין הוא כמה תשלמו על אותו מינוס של 10,000 ש"ח , לפי הריבית זה יהיה 700 ש"ח.

כעת השאלה המתבקשת היא: אז מדוע אנשים רבים פועלים כך? ומעדיפים סכום גדול בפק"מ מאשר לסגור את המשיכת יתר בעו"ש. הסיבה היא פסיכולוגית נטו, ההסתכלות בפק"מ למראה הסכום הגדול "שמחכה" להם כיבכול, מסתירה מפניהם את העובדה שהעלויות של התנהלות שכזו הן יקרות מאוד (יותר מפי 700 מהרווח).

לפירוט  180 ההטיות הקוגנטיביות ניתן להקיש על התמונה מטה-

מהן אותן הטיות גוקנטיביות-

לכולנו יש הטיות קוגנטיביות מהן ההחלטות שלנו מושפעות, כפי שהזכרתי לעיל, ידע ומשמעת לעיתים עוזרים לנו לדעת להתגבר על אותן הטיות, ברשומות קודמות אף נתתי סקירה ודוגמא לטכניקות שכל אחד מאיתנו יכול ליישם על עצמו בכדי לשנות את התנהגותו ותהליך קבלת ההחלטות שלו כמו ברשומות:

• להפוך למשקיע נדלן
• כמה חזק המח שלנו

בהן פרטתי את הגורמים והאפשרויות שלנו "לתכנת" את עצמנו מחדש ולהפוך למשקיעים טובים יותר.

מאחר ויש 180 הטיות, הן קוטלגו ואופיינו לפי קבוצות ותתי-קבוצות, אני אתרכז בכמה מהן:

הטיות על הזכרון שלנו- נמצא כי ההטיות שלנו משפיעות בצורה ישירה על הצורה בה אנו "זוכרים" דברים כמו:

• ביצוע "עריכה" של זכרונות ו- "חיזוק" לעובדות הרלוונטיות לנו כמו לדוגמא: כמה טוב היה לפני 20 שנים….
• מעבר מפרטים להכללות, יש לנו נטיה לדלל את הזכרנות שלנו ממשהו מאוד מסויים עם הרבה פרטים לזכרונות כלליים/מכלילים.
• הפחתה של ארועים משמעותים לכדי כמה אלמנטים/לקחים פשוטים יותר.
• אחסון שונה אנו מבצעים אחסון שונה של זכרונות בהתאם לחוויה האישית שלנו מאותו הארוע.

הטיות על מידע עודף– לפעמים עודף מידע ופרטים מאוד מטה את כיוון ההחלטה שלנו, לדוגמא:

• אנו נוטים לשים לב לפרטים שאנו מכירים או שחוזרים על עצמם בצורה  מסויימת.
• דברים מוזרים ויוצאים מן הכלל או ויזואלים מאוד נוטים להיחקק חזק יותר אצלנו.
• שינוי, כאשר משהו משתנה או סוטה מהנורמה אנו נוטים לשים לב אליו.
• משיכה טבעית לפרטים שתומכים באמונה בראיית העולם האישית שלנו.
• שמים לב לחסרונות אצל אחרים מאשר אצלנו.

הטיות של חוסר משמעות– דברים שאין להם משמעות אמיתית גם מטים את קבלת ההחלטות שלנו, כמו:

• נוטים למצוא דפוסים או מאפיינים גם כאשר אנו נחשפים לבליל של פרטים שאין בינהם קשר.
• נבצע השלמה של פרטים, מאפיינים, תכונות אופי,סטריאוטיפים המבוססים על העבר.
• נוטים לדמיין דברים או אנשים מוכרים לנו כמשהו טוב יותר.
• מפשטים מספרים ונתונים בכדי שיהיה לנו "קל" יותר לחשוב עליהם.
• נוטים לחשוב שאנו יודעים מה אחרים חושבים.
• נוטים להשליך את צורת החשיבה הנוכחית שלנו, על ארועים מהעבר או העתיד, למרות שזו יכולה להשתנות עם הזמן.

הטיות של פעולה מהירה- יש הטיות ספציפיות למצבים בהם אנו צריכים לפעול במהירות ולקבל החלטה מהר:

• כדי לפעול אנו צריכים להיות משוכנעים שהפעולה שלנו אכן תשפיע או להרגיש שיש בכך חשיבות.
• כדי להישאר ממוקדים, אנו נעדיף את המיידיות ואת היחסייות שיש לפנינו ברגע נתון.
• אנו בד"כ נעדיף להמשיך ולהשקיע אנרגיה בדברים שכבר השקענו בהם זמן ומאמץ, כדי לסיימם.
• הנטיה שלנו להמנע מטעויות תגרום לנו לשמר את הדינאמיקה של הקבוצה ולא לקבל החלטה בלתי הפיכה.
• אנו לעולם נעדיף  את האפשרויות שנראות לנו הקלות/פשוטות יותר מאשר את אלו המורכבות ביותר.

כל ההטיות המסווגות, מושפעות מכל כך הרבה גורמים, חברתיים, תרבותיים, ארגוניים, חינוכיים וכמובן כמובן…. אבולציונים. המטרה שלנו כמשקיעים היא לדעת ולזהות האם אנו מקבלים החלטה ע"י הטיות מסויימות בנוגע להשקעה או שאנו בהחלט מתבססים על כמה שיותר נתונים "אובייקטיבים" (בכפוף להטיות).

זו משימה קשה וכנראה בלתי אפשרית לדעת לזהות ולהתמודד עם כל ההטיות המשפיעות עלינו, לכן אני אחזיר אתכם לחלק הראשון של הרשומה הזו בה משימת הבית הראשונה למשקיעים בתהליך הכשרת המשקיעים שלי, היא להתנתק מכל האינפורמציה אליה אנו נחשפים בעיתונות, מדיה חברתית, טלויזיה, כל אלו נועדו להכניס לתוכנו מסרים של בעלי אינטרסים שמשקיעים הרבה כסף, משאבים ומאמצים, כדי שנחשוב כפי שהם רוצים שנחשוב.

אז נכון שקשה לברוח מזה, אך כעת שאתם מודעים לכך, אולי תצליחו לשים לב יותר היכן ההטיות הללו פוגעות בכם ואולי גם בסופו של דבר להחליט וללמוד כיצד להתבסס על עובדות ונתונים רלוונטים כדי להיות פחות מושפעים מהטיות קוגנטיביות כמו רוב האוכלוסיה.