בעולם ההשקעות כמו בחיים גמישות זה דבר חשוב, גמישות מאפשרת לנו להשתנות, להגיב ולהסתגל לשינויים מהירים במציאות חיינו. עם זאת גם יציבות היא משהו חשוב מאוד, היא נותנת לנו בסיס רחב, בסיס איתן ומגינה עלינו מפני זעזועים.
עוד מהיותנו ילדים, תמיד מלמדים אותנו את גישת ה- או…..או….. או את הגישה התואמת של אם….אז… בעיקר בכל הקשור לכסף:
- או שאתה עני וטוב לבב או שאתה עשיר מושחת.
- אם הרווחת כסף, אז כנראה רימית מישהו.
- השקעות זה משחק סכום אפס: אם מישהו מרוויח אז מישהו אחר מפסיד.
- או שאתה עני אבל בריא, או שאתה עשיר וחולה.
אני יכול להמשיך עם עוד הרבה משפטים מחיי היומיום בגישה זו, אנשים לא מתארים לעצמם שכל המצבים הללו יכולים להתקיים יחדיו, או לראייתי גישת ה- גם… וגם…
- גם עשיר וגם בריא (כבר הוכחתי לכם שעשירים חיים יותר).
- גם לנהוג ביושר וגם להרוויח כסף.
- גם עשיר וגם טוב לבב (וורן באפט וביל גייטס תרמו את רוב הונם בצוואתם לאחר מותם).
הגישות הללו מוטבעות בנו עוד מילדותנו, מי לא זוכר את המשל על קנה הסוף ועץ האלון, אשר מנסים להעביר את הלקח שקנה הסוף הקטן, הרזה אך הגמיש שרד את הסופה בעוד עץ האלון הגדול והעוצמתי נשבר. הפואנטה חביבה ובהחלט מנסה ללמד אותנו כילדים על חשיבותה של הגמישות, אבל רגע אם זה כך, מדוע בחיים כשהיציבות שלנו מתערערת כולנו בלחץ? הרי אנחנו אמורים להיות גמישים לא?!
שיעור שקיבלתי מעץ ברוש בן קצת יותר מ- 70 שנים
אני מתגורר ביישוב קטן, באחד הטיולים עם הכלבה שלי ביום ראשון לאחר הסערה נתקלתי בברוש, אחד הראשונים שנשתלו כאן לפני כ- 70 שנים, לדאבוני- הברוש, לא עמד זקוף כהרגלו אלא שכב על הרצפה, הרוחות החזקות הכריעו אותו.
המשכתי להביט עליו והתפלאתי לראות את כמות השורשים הדלה יחסית לעץ, זה הסביר את הכל, רוח חזקה מעל הממוצע עקרה את העץ, מאחר והוא לא פיתח מערכת שורשים עמוקה וענפה מספיק, אלא רדודה ושטוחה דבר שלא הגן עליו מפני אורע חריג כמו סופת הסופ"ש האחרון.
ואז הבנתי…. את מה שוורן באפט התכוון אליו בציטוט:
"בסופו של יום, רק אחריי שהגאות נעלמת אפשר לראות מי שחה עירום"
בעשור האחרון, לאחר משבר 2008, העסקים התנהלו כרגיל, הבורסה עלתה מעלה, אנשים עבדו, אחוזי האבטלה ירדו והכלכלה בעיקר בארץ היתה יציבה וחזקה.
המלכודת: לדברים טובים מתמכרים בקלות!
הבעיה במצב כללי וכלכלי טוב, היא שאנו מתמכרים ומתרגלים אליו די בקלות, שבויים בידי האופוריה שהמצב ימשיך לנצח. זה סך הכל "הגיוני" אם כל כך טוב, למה שיהיה רע?!
משברים וזעזועים מטבעם מגיעים תמיד כשלא מוכנים אליהם.
היום כשאני מביט ומשוחח עם אנשים, למרות שהם נפגעים חזק וימשיכו להיפגע עוד יותר חזק ככל שהמשבר הנוכחי יימשך, הם עדין לא הפנימו מה הם עשו לא בסדר! רובם (אם לא כולם) מאשימים את המשבר במצבם הנוכחי, אז תנו לי להיות הכי דוגרי שיש והכי לא פוליטקלי קורקט.
היחידים שאשמים במצב הזה הוא אתם, יש לכם אחריות כמעט מלאה על מצבכם הנוכחי.
למה? אז הנה אני מפרט-
התנהלות קצרת טווח- כשאתם מתנהלים ביומיום, מיום-ליום, אתם לא חושבים על הטווח הארוך.
פעולה קצרת מועד- הפעולות שלכם הן קצרות מועד ולכן אין להן כל משמעות לזעזועים בטווח הארוך.
תלותיות- אתם כל כך תלותיים במשרה שלכם, או בהכנסות היומיומיות מהעסק שלכם שאתם לא חושבים רחוק.
הדבר המשותף לשלושת מאפייני ההתנהלות הללו היא, שהם מסך אשליות שמסתיר לכם את הבעיה הגדולה הממתינה לכם מעבר לאופק, זה כמו להפליג באוניה ולהביט קדימה רק מטר מהחרטום, כך מפספסים את השונית המצויה קילומטר קדימה ועולים על ה-שרטון.
אי אפשר להצליח בטווח הארוך ע"י שורה של פעולות לטווח הקצר, אלו קווים מקבילים שלא נפגשים.
ברשומה שלי על המורשת הפיננסית שלכם, אשר נכתבה לפני כחודשיים לפני שבכלל הבנו ודמיינו שיש משבר בפתח הזכרתי שלל מקצועות כמו:
- יועצי כלכלת משפחה
- אופי עוגיות ועוגות מהבית
- מדריכי כושר ופילאטיס
- מפקחים
- מאמנים וקואצ'רים
אני אוסיף עוד כי הרשימה גם התרחבה קצת בימים האחרונים:
- יועצים לסוגיהם
- בעלי מסעדות
- ספרים
- בונות ציפורניים
- שכירים
- נהגי מוניות
- בעלי פיצוציות
- מרפאים בעיסוק
- מעצבים
- אדריכלים
- מרפאים ומטפלים למינהם
- ועוד…. הרשימה עוד ארוכה של כל תחומי הקריירה והעיסוק שנפגעו מהעת נוכחית.
זה הזמן שלכם להבין שכל מה שעשיתם עד כה, למרות שהיה טוב והיה נכון, לא הגן עליכם במאום, אין לכם תעודת ביטוח שתגן עליכם מפני דברים לא צפויים.
אי אפשר להיות מוגן ב- 100% אך חובה עליכם להגדיל את מגן הבטחון הזה ולהרחיבו עד כמה שאפשר.
זה הזמן לאתגר את ההגדרה של עושר ולהבין עד כמה אתם עשירים באמת-
הפגיעה הישירה שרוב האנשים סופגים בימים אלו היא פגיעה במשהו שביומיום הם לא ייחסו לו חשיבות והתייחסו אליו ממש כמובן מאליו, הם התעלמו מתזרים המזומנים שלהם.
המילה הנרדפת הטובה ביותר שאני מוצא לתזרים מזומנים היא- חמצן, כמה זמן תצליחו להחזיק מעמד ללא חמצן?
לא הרבה!
כעת תחשבו כמה זמן תצליחו להחזיק ללא תזרים מזומנים (בהנחה, שלהפוך להומלס זה לא בא בחשבון), כנראה שגם לא הרבה, ואם יש לכם משפחה שצריך להאכיל, בית שיש לתחזק ועוד…. אז בכלל התקופה הזו מתקצרת.
בספרו אבא עשיר אבא עני המחבר רוברט קיוסאקי, מגדיר עושר בצורה מאוד מעניינת שאני אישית אמצתי כבר מלפני 13 שנים, עת קראתי את הספר.
הוא מתאר זאת כך (במילים שלי): "המדד לכמה עשירים אתם, היא כמה זמן אתם יכולים לשמור על רמת החיים הנוכחית שלכם, אם מחר אתם מפסיקים לעבוד".
לאחר קריאת המשפט הנ"ל חיי השתנו וקיבלו תפנית, שרק היום אני מודע לערכה האמיתי.
זה הזמן לעצור רגע ולהתחיל לחשב כמה זמן תוכלו לחיות באותה רמת חיים כשתפסיקו לעבוד:
יומיים?
שבועיים?
חודשיים?
מתחיל להפחיד נכון…?!
מה אתם צריכים לעשות כדי שהתשובה שלכם תהיה 10 שנים? ללא הגבלה?…. הנה רעיון:
אל תהיו עץ ברוש-
הטעות של עץ הברוש היתה שהוא לא "השכיל" לפתח מערכת שורשים רחבה ועמוקה שתקבע אותו לקרקע ותגרום לו להיות עמיד מפני רוחות חזקות.
התפקיד שלכם, באשר אתם ולא משנה מהו מקור הפרנסה שלכם, הוא להיות כמה שפחות תלויים בו למחייתכם, כי כשהרוח והסופה יכו בכם, אתם תגלו שזה בסיס שורשים מאוד רדוד וצר.
דאגו להיות אחראים וממושמעים, התחילו לאסוף נכסים מניבים (לא חייב רק נדל"ן), תרחיבו אט…אט את הבסיס שלכם, נכס…..שניים……ועוד נכס….. ככל שיעבור הזמן אתם לא תאמינו איזו מערכת הגנה תהיה לכם כשהסופה הבאה תכה בכולם.
כשהסופה מכה ביער, הרבה עצים נופלים ונעקרים, אך חלקם נשארים לעמוד יציבים, המשימה שלכם היא להשתייך לאלו שנשארים לעמוד.
אחת מהדרכים לגדל בסיס שורשים רחב היא לאסוף במהלך הזמן נכסי נדל"ן מניבים שיניבו לכם תזרים מזומנים.
את הסופה הנוכחית תאלצו לשרוד בכוחות עצמכם, אך כל עוד הכאב טרי מהסופה הנוכחית, אולי כדאי להמיר אותה למוטיבציה חדשה וללמוד כיצד לעשות זאת? אתם מוזמנים להשאיר פרטים, בימים אלו אנו מנגישים את תהליך הכשרת המשקיעים שלנו גם בצורה מקוונת, כדי שבסופה הבאה תשארו עומדים איתן.
