השקעה היא לא ה-'מה' אלא ה- 'איך'!!!
לפני כחודשיים, מטבע הביטקויין תפס את רוב הכותרות בעיתונים, ברדיו, במרשתת וכמובן במסכי הטלויזיה, שימו לב שהמילה הראשונה שהתמשתי בה היא 'לפני', כי כעת כמעט ולא שמועים כלום על המטבע הנ"ל או על תחום הקריפטו בכלל, מה קרה? למה דממת האלחוט?
הסיבה היא פשוטה, כי כשמשהו עולה, כולם קופצים לחגיגה, כולם משוויצים שהם המתעשרים החדשים, כולם מרגישים יועצי השקעות ומשקיעים מחונננים, כאשר יש ירידה כולם נעלמים, אף אחד לא אוהב לדבר על כשלונות.
כמאמר המשפט: "להצלחה אבות רבים, הכשלון יתום"
היום אני לא כותב על הביטקויין, אבל כן אשתמש בו בדוגמאות בגלל הרלוונטיות האקטואלית שלו לטעויות וגישה לא נכונה של משקיעים.
בנקודה זו אני גם ארצה לסייג ואומר שזו גישה מוטעית לראייתי, כפי שאני מבין השקעות. השקעות לראייתי הן פחות עניין פיננסי, למרות שהמטרה היא להרוויח, אבל הצלחה בהשקעות טמונה בעניין המנטאלי של המשקיע, בהתנהלות שלו עם עצמו אל מול השוק.
בתאריך 16.12.2018 הביטקויין הגיע לשיא חדש, הגיע לערך של 19,195$ לביטקויין.
שיא זה עשה באזז רציני ומלא את כל כותרות העיתונים. לשמחתי היו לי כמה מכרים שהחזיקו במטבע זה ושמחתי בשמחתם על רווחיהם. להפתעתי הרבה, פרט לאחד, אף אחד מהם לא התכוון למכור. חלקם רכשו את הביטקויין לפני כמה שנים כאשר ערכו עמד על כמה מאות דולרים בודדים.
בכדי לנסות ולהבין מדוע הם לא מכרו בואו נחזור קצת קדימה, אחרי תקופה ארוכה שערכו של הביטקויין היה סביבות כמה מאות דולרים בודדים ממש עד סביבות מרץ 2017. ואז המטבע החל בנסיקה איטית מעלה.
מכיוון שאני מתייחס בביטקויין רק כדוגמא לפסיכולוגיית השקעות, אתייחס אליו כמניה לכל דבר ועניין לצורך הפשטות.
כבני אנוש, נורא קל לנו, שלא לומר נח וטוב לנו, להתרגל לכך שערך המניה עולה ומטפס מעלה. במצב כזה משקיעים רבים נוטים להזניח את אסטרטגיית ההשקעות שלהם, הם הופכים לשבויים של מגמת העליה. זו בדיוק הנקודה בה הם עוברים על עקרון מאוד חשוב באסטרטגיית השקעות באשר היא והיא 'משמעת עצמית', כאשר למשקיע אין משמעת עצמית, הוא למעשה מאבד קשר עם ההשקעה ועם מטרת ההשקעה שלו.
עקרון נוסף שהולך לאיבוד עם איבוד המשמעת העצמית, הוא עקרון 'נקודת היציאה' (לרוב המשקיעים אין נקודות יציאה ברורות) לאלו שכן הגדירו נקודה כזו ביום בו נכנסו להשקעה.
במקביל לאיבוד שני עקרונות אלו, מופיע תופעה נוספת, הסוחפת אחריה את המשקיע, והיא 'תאבת הבצע', המשקיע בטוח כעת שהוא פשוט הולך להתעשר והמניה תמשיך לטפס מעלה.
הבעיה עם כל ההתנהלות הזו, היא שהמשקיעים שוכחים בכלל לחפש את הערך של המניה/המטבע, אם ערך של מני העולה ללא קשר ממשי לביצועים בפועל של החברה, או כאשר המטבע עולה ללא קשר מציאותי למה שניתן לעשות עימו או הסחירות בו, יש ניתוק מוחלט בין ערכו לשוויו האמיתי.
כאשר ניתוק שכזה קיים, המטבע/מניה ניזונים רק מהשחקנים הפתיים שממשיכים להזרים הון לתוך התופעה הזו, המשגה הגדול ביותר, הוא של המשקיעים שהתאהבו במטבע/מניה ואינן מקבלים החלטה למכור ברווח, רק מהסיבה שהם יפסידו עליות נוספות.
ניתן היה לראות זאת כאשר המטבע שבר שיא והגיע בפעם הראשונה מעל ל 16,000$.
כמובן שאז בדיוק החלו כל הכותרות בעיתונים לזעוק, מה שגרם לזרם מחודש של רוכשים. הדבר המדהים הוא, שגם בנקודה זו, חבריי לא מכרו אלא המשיכו להחזיק במטבע.
איני נוהג לפרסם רשומות ארוכות לכן זו הנקודה בה אני אקצר ולא אתאר כיצד המשיכו להחזיק במטבע גם כאשר ספג גלי ירידות חדות וכן עד שהגיע לשיא כל הזמנים של 19,195$, שיא זה נתן להם אישוש לאמונה שלהם שהמטבע ימשיך לעלות, בדיוק כפי שלעיתים משקיע המניות מאמינים/מאוהבים במניה שלהם, עיינו ערך מניית טבע לאורך השנים.
נכון לכתיבת שורות אלו ערך המטבע עומד על 11,000$.
הנקודה שאני רוצה להבהיר לקראת הסוף, הוא הלך הרוח המוטעה של משקיעים, אשר מוכנים להקריב את כספם, רק בגלל האמונה שהעליות ימשכו לעלות עד אין קץ, ההסברים שהאנשים מספקים לעצמם, בכדי לשכנע את צדקת דרכם, לעיתים חסרי כל שחר, ראו כיצד מישהי בפייסבוק מנסה להסביר לי ולעצמה מדוע אינה מוכרת, הויא רכשה ב 4200$:
היסבה שאני הדגשתי את המשפטים בקו אדום היא בכדי להבהיר את הנקודה, שמשקיע, אשר נכנס להשקעה עם אסטרטגיה של "אני יכול להרשות לעצמי להפסיד הכל", הוא לא משקיע, אלא פשוט מהמר בקאזינו.
משקיע אמיתי לעולם לא ייכנס להשקעה אם יחשוב, בצורה זו, משקיע רציני נכנס להשקעה בכוונה להרוויח, זו מהות המילה השקעה, בהשקעה יש כוונה לרווח.
ולסיום אין כמו לסיים בשני החוקים של וורן באפט, אשר הם לנגד עיני בכל אשר אני פונה בביצוע השקעות:
הכלל הראשון בהשקעות– לעולם לא להפסיד כסף.
הכלל השני בהשקעות– לעולם לא לשכוח את הכלל הראשון.
מעוניינים במידע, טיפים וסקירות נדל"ן?
הרשמו לעדכוני האתר
או
מחשבה 1 על “מה ניתן ללמוד מהתנהגות המשקיעים בטרנד הביטקויין?”