עבדים היינו…..ועבדים נשארנו….

הנה חג הפסח עומד לפתחנו והיום באחד מהעיתונים הכלכלים היתה כתבה גדולה ומושקעת על הפנסיה שלנו. אני לא מבין גדול בפנסיה וגם לא מעודכן בדיוק על העדכונים והשינויים שנעשו בפנסיות שלנו. אבל מה שאני כן יודע זה כמה עובדות פשוטות:

1. כאשר יוצאים לפנסיה ישנה ירידה ברמת ההכנסות אליה היינו רגילים.

2. גיל הפנסיה היום עומד של 67 לגברים.

בואו נחשוב על זה רגע…..אנו עובדים מרבית חיינו הבוגרים ולבסוף כאשר אנו מגיעים לרגע המיוחל, אנו מבוגרים מדי מכדי להנות ממנו, אבל גם אלו הצעירים בנפשם שהגיל הוא רק מספר עבורם, מגלים שאין להם מספיק כסף להנות משארית זמנם בעולם הזה.

בכתבה, רמזו בצורה עדינה אך ברורה, כי יש כוונה להעלות את גיל הפרישה, אני לא רוצה להתעכב על הסיבות בגינן רוצים להעלותו (ניחשתם נכון בעיקר כסף והקשרו לקופת המדינה), אבל אני כן רוצה לנצל הזדמנות זו בכדי להעביר אליכם הקוראים מסר.

כאשר רמזתי על המטרות הנעלות של השקעה בנדל"ן (ובהשקעות אחרות באופן כללי) לפחות בעבורי, אחת מהן היתה החירות וחוסר התלות שהשקעות אלו מעניקות לנו. השקעה מסוג זה מחזירה לנו את הכח לידיים, הכח לשלוט בחיינו ותאמינו או לא, להנות מהם.

הכח הזה מתבטא, באפשרות דווקא להוריד את גיל הפנסיה מבחירה, מאחר ואין לנו תלות במקורות הכנסה מהיותנו שכירים והפנסיה כאמור.

חשבנו כי נפטרנו מעול העבדות לפני כמה אלפי שנים, חשבנו שהשארנו את העבדות אי שם למרגלות הפרמידות. הביטו טוב טוב במראה, הביטו בעצמכם, בחנו את החיים שלכם האם כך הדבר? האם אינכם משועבדים היום למקורות ההכנסה שלכם? למקומות העבודה שלכם?

אל תבינו לא נכון, אני לא מעודד ולא רומז כי עליכם להתפטר ממקומות העבודה והקריירות שלכם, אבל אני כן ממליץ בחום כי תחשבו על העתיד הרחוק, העתיד המצוי מעבר לקו האופק, מעבר לדמיון הנראה לעין. העתיד שימצא אתכם מבוגרים ועייפים וללא מקור פרנסה כזה שהייתם רגילים אליו.

חובה עליכם לחשוב כיצד אתם מחזירים את הכח חזרה לידיים שלכם, כיצד אתם אוחזים שוב במושכות החיים… ודוהרים בצהלה אל עבר החירות הנכספת.

אז… מה אתם הולכים לעשות בנדון?

בהצלחה.

הרשמה לקבלת עדכונים על פוסטים חדשים:


רוצים לקבל מידע נוסף על השקעות נדל"ן מלאו את הפרטים ונחזור אליכם!

שיתוף ב facebook
לשתף בפייסבוק
שיתוף ב twitter
לצייץ בטוויטר
שיתוף ב linkedin
לשתף בלינקדאין
שיתוף ב pinterest
לנעוץ בפינטרסט
גורו נדל"ן

גורו נדל"ן

אתר זה נבנה מתוך מטרה להוות פלטפורמה, פשוטה ונגישה לאלו מכם המחפשים לשנות את גישתם להתנהלות הכספית האישית שלהם כמו גם לאלו המעוניינים ללמוד את תחום ההשקעה בנדל"ן.

5 מחשבות על “עבדים היינו…..ועבדים נשארנו….”

  1. מאחר והביטחון התעסוקתי הולך ויורד ככל שמתבגרים יש להבטיח הגדלת הכנסה פאסיבית כל הזמן כדי להפחית בהדרגה את התלות בשכר עבודה כדי להתקיים וגם כדי להצליח לשרוד בתקופות אבטלה.

    בהערכה גסה, יש להגיע להכנסה פאסיבית בגובה 8% מהמשכורת בגיל 25, 20% מהמשכורת בגיל 30, 32% מהמשכורת בגיל 35, 44% מהמשכורת בגיל 40, 56% מהמשכורת בגיל 45, 68% מהמשכורת בגיל 50, 80% מהמשכורת בגיל 55, 92% מהמשכורת בגיל 60 ו100% מהמשכורת עד גיל 67 (רצוי קודם), כמובן להשיג יותר אחוזים בגילאים מוקדמים יותר מומלץ עוד יותר אבל גם יותר קשה להשגה. היעדים שהצגתי אפשריים להשגה עבור בעלי שכר שגובהו בין 75% מהממוצע לבין 200% מהממוצע.

    אני משקיע בשוק ההון רק בני"ע שמחלקים דיבידנדים ובוחר אותם בקפידה ומכוון להכנסה פאסיבית ע"פ המתווה שהצגתי.

    • תגובתך מעניינת אותי, אמנם נקבת במספרים תחת הסייג 'הערכה גסה', עדין מעניין אותי לדעת מהן הנחות המוצא או ההיגיון שמנחה אותך בקביעת אחוזים אלו.
      אני מוצא שיש בכך היגיון רב ומשתלב יפה עם רכישת נדל"ן במינוף לשנים ארוכות (תלוי בגיל הרוכש כמובן), כאשר נעשית רכישה של נדל"ן לאורך ציר הזמן, נוצר מצב בו ככל שעולה הגיל יותר ויותר נכסים כבר שילמו את עצמם (ע"י השוכרים), מכאן שזה יכול להתאים בהחלט לאסטרטגיה שהצגת גם אם המשקיע אינו מגדיל את החזקותיו בנכסי נדל"ן (או נכסים אחרים), בדיוק מהסיבה שסך כל הכנסות השכירות מהנכס ששולם נכנסים לתוספת המשכורת, ככל שמתקדמים עם הגיל, יותר ויותר נכסים יהיו חופשיים ממשכנתא מה שאומר שתקבולי השכירות נטו יעלו בעבור המשקיע.

      יתרון נוסף שאני מוצא בנדל"ן הוא הכח שניתן לנצל את אפשרות 'המשכנתא ההפוכה' לעת זיקנה, וכך ליצור מצב בו ניתן ללא שום מאמץ לשמור על רמת החיים אליהם הורגלנו, גם לעת זקנה.

      לגבי השקעתך במניות, אני מסכים זו יכולה להיות אסטרטגיה טובה, אך דורשת הבנה מעמיקה ומתוחכמת יותר מנדל"ן ולא כולם בנויים מבחינת אופי להשקעה שכזו.
      אגב, יש שיחלקו עליך ויעדיפו להשקיע בחברות שאינן נותנות דיבידנדים אלא בכאלו שיעדיפו לעשות re-invesment של הרווחים בחברה עצמה.

  2. הנחות המוצא היא שמהעבודה הראשונה צריך לחסוך ולהשקיע כדי ליצור הכנסה פאסיבית ושלפני הפרישה לגמלאות צריך להגיע להכנסה פאסיבית בשווי 100% מהמשכורת הגבוהה ביותר שהאדם הגיע אליה, כמו כן צריך גם לחסוך את המקסימום בתקופה שלפני הקמת משפחה כי כשניתן לצמצם את ההוצאות למינימום ניתן להגדיל את החיסכון וההשקעה למקסימום.

    לגבי הדיבידנדים, אם אין דיבידנדים אין הכנסה פאסיבית, הרעיון הוא שההשקעה משלמת למשקיע כל תקופה מסוימת ושהוא לא תריך לממש כל מספר חודשים כדי להשיג את אותה הכנסה פאסיבית. הרעיון הוא שגם כשאותו אדם שחוסך ומשקיע כדי להבטיח את עתידו נמצא בין עבודות או לקראת שינוי מהותי בחייו הוא יקבל הכנסה פאסיבית גם ללא מימוש חלק מהשקעותיו (אשר כרוך בעמלות ומיסים נוספים). רק מי שלא מתכוון להשתמש בהכנסה הפאסיבית עשרות שנים מתאים לו להשקיע ללא דיבידנדים, אלה שההכנסה הפאסיבית חשובה להם הן לצורך השגת יציבות והן לצורך עליה הדרגתית ברמת החיים חשוב שישקיעו בני"ע שמחלקים דיבידנדים. דרך אגב, יש גם אג"חים שמחלקים דיבידנדים (שיטת פדיון לשיעורין), לא רק מניות יכולות לחלק דיבידנדים.

כתוב/כתבי תגובה