בתחום של שכירות ארוכת טווח מדינת ישראל מפגרת בהרבה אחרי מדינות אחרות בעולם המודרני, או לפחות אחרי מדינות ה- OECD, יש מגוון סיבות

יש הרבה מאוד טעויות שמונעות מאנשים להגיע למצב שיש להם 13 נכסים לפחות, לפי המודל שלי לאוטונומיה. כשאני מדבר על טעויות, אני מתכוון

יש שתי דרכים עיקריות לכתוב סיפור הראשונה- בהכתבה. זה הסיפור שמישהו אחד מכתיב ואחד אחר כותב. לכותב הסיפור כמעט אין שיקול דעת. הסיפור

ברשומה הקודמת, שתפתי אתכם בגישה שלי לגבי המטרה להחזיק ב- 13 דירות לפחות. סקרתי את הסיבות והחשיבות בהשקעות וגם נתתי יעד מינימאלי שאני

  אני בטוח שהשאלה הזו, מרימה אצלכם כמה גבות, כי בד"כ ההיגיון שלנו אומר הפוך, אם הכל מתייקר מסביבנו, ההוצאה החודשית שלנו גדלה

בשבוע האחרון שתפתי אתכם בשני פוסטים (בפייסבוק- עוד מעט יועבר גם לכאן) בצורת החשיבה והפרקטיקה בה אני מאמין שיש לנקוט בכדי לצבור לפחות

יצא לי קצת לחשוב על החיים, בהיבט הפיננסי וגם בהיבט הפילוסופי, על הצורה בה אנו כאנשים חיים את חיינו. הגעתי למסקנה שבהרבה מובנים

בתקופות בהן מחירי הדיור והשכירות עולים מעלה, אחת לתקופה אנו שומעים קריאות מצד פוליטיקאים פופוליסטים או מצד עיתונאים שלא טורחים להבין לעומק, דרישה