בגלל הקרבה התרבותית בין התרבות שלנו לתרבות האמריקאית והשפעתה של זו האחרונה על תרבותנו, אני מרשה לעצמי להתייחס למושג החלום האמריקאי, כמטרה היכולה להיות רלוונטית גם במושגים שלנו. בטרם אפרט ממצאים שונים של מחקר אשר נעשה בארה"ב לגבי תפיסת הניידות החברתית בחברה האמריקאית, יש לנו קושי להגדיר את המושג 'החלום האמריקאי', לצורך כך פניתי לוויקי-פדיה בכדי לחסוך מעצמי מאמצים רבים בניסיון להגדיר מושג זה.
בוויקי-פדיה מזכירים את ארבעת חלומות 'הצריכה':
הראשון, 'חלום השפע' – האפשרות להעניק לעם שפע של סחורות ואפשרויות והפיכתם לגאים בהיותם החברה העשירה עלי אדמות.
השני, 'חלום הנגישות'- לכולם יש את חופש הבחירה והגישה לאותו מגוון סחורות ואפשרויות, ללא קשר במוצאם, מינם ומעמדם. עמדה זו מעמידה במבחן את האבחנה כי רק לבני המעמד הגבוהה מותר להנות ממנעמי החיים.
השלישי, 'חלום חופש הבחירה'- חלום זה דוגל בזכות הבחירה של בני האדם לבחור לעצמם ולאמץ לעצמם את סגנון החיים המתאים להם.
הרביעי, 'חלום החדשנות/התחדשות'- אשר בו אופנות משתנות, דגמים חדשים ומוצרים חדישים יכולים להרחיב את ניסיונו וכישוריו של הצרכן בתפיסתו את השוק. חלום זה קורא תיגר על השמרנות הטבועה בחברות ותרבויות מסורתיות.
אבל מבלי לסבך את עצמנו יוצר מדי בהגדרות מורכבות ניתן לומר כי מקריאה של ארבעת חלומות אלו מובן כי חלומם של האנשים הוא לחיות טוב עפ"י רצונם, הן ברמה המנטאלית תפיסתית והן ברמה החומרית, להיות חופשיים לבחור ולעשות ולא להיות מוגבלים, אני מסייג ואומר כי זו רק התרשמותי מהכתוב, ייתכן ותרגישו אחרת.
ברשומה זו אני רוצה להנגיש ולהכיר לכם את רעיון 'המוביליות הברתית', מוביליות חברתית בקצרה ועפ"י הבנתי הלא מקצועית זו תופעה סוציולוגית, אשר באה להסביר את הרצון המאמצים וההצלחה של אנשים לעבור מסטטוס חברתי אחד לאחר. מאחר וזהו בלוג שהוא מעיקרו פיננסי וכלכלי אני אתמקד במוביליות החברתית מההביט הכלכלי ואומר, עליה בסולם הסוציו-אקונומי.
מתברר שאחרים כבר עשו את העבודה עבורי וכל אשר נשאר לי לעשות זה פשוט לתרגם ולהגיש לכם את תוצאות המחקר, בכדי שנוכל לנסות ולהבין היכן אנו עומדים ולאן אנו רוצים להגיע.
המחקר נעשה על נשאלים מהחברה האמריקאית וממעמדות שונים בחברה זו, תוצאות מחקר זה רלוונטיות אלינו בגלל הקרבה וההשפעה של התרבות האמריקאית על זו שלנו, בעיקר בכל ההיבט הקשור להרגלי הצריכה שלנו.
ולהלן התוצאות:
הרוב מבעלי שכבת השכר הנמוך הראו חוסר שביעות רצון ממצבם הנוכחי:
אכן, זה לא מפתיע, אבל בואו נביט במספרים; הרוב המוחץ כ- 81% מהמעמד המרוויח פחות מ- K50 $ לשנה הביעו אי שביעות רצון ודעה שלילית לגבי מצבם הכלכלי. לעומתם רוב בני המעמד המרוויחים יותר מ- K 75 $ בשנה דרגו את מצבם הפיננסי כחיובי ובכללם כ- 69% מאלו המרווחים יותר מ- K 100 $ בשנה.
בעוד ורוב בני המעמד הנמוך המשתכרים פחות מ- K25 $ לשנה מאמינים כי מצבם הכלכלי ישתפר הם עדין הביעו פאסימיות לגבי השגת יעד החלום האמריקאי.
מתברר כי 6 מכל 10 אמריקאים מהמעמד המרוויח פחות מ- K25 $ לשנה בטוחים כי מצבם הכלכלי ישתפר ב- 10 השנים הבאות, רק שליש חושבים כי מצבם יורע. בהמשך לכך כ 45% מתוכם לא מאמינים כי יגיעו להגשמת החלום האמריקאי, ו- 53% לא מאמינים כי הם יגיעו לסגנון החיים בו הם מעוניינים.
אלו השייכים לחתך הסוציו-אקונומי המרוויח פחות מ- K25 $ לשנה (העניים) חושבים כי הממשלה עוזרת לעשירים ולא לעניים.
כ- 7 מתוך 10 נשאלים השייכים למעמד המרוויח פחות מ- K25 $ לשנה מאמינים בלב שלם כי הממשלה עוזרת רבות לעשירים. בניגוד לתוצאה זו, פחות ממחצית הנשאלים השייכים לאוכלוסיה המרוויחה כ- K75 $ חשבו שהממשלה עוזרת לעשירים. כ- 60% מהמעמד הסוציו-אקונומי הנמוך לא מאמינים כי הממשלה עוזרת לבני המעמד הנמוך אם בכלל.
לסיכום, אין כאן כל חידוש בתוצאות המחקר הזה. אבל סוף סוף יש לנו מספרים "אמיתיים" (עם סטיה סטטיסטית מסויימת) להביט בהם ולא לזרוק הערכות. אנו שמים לב לניתוק בהלכי המחשבה בין בני מעמדות שונים.
אני מנוע מלתת כאן מסקנות מרחיקות לכת, אבל בכל זאת אשתף אתכם במסקנה אחת שלי.
כמאמר חז"ל: אם אין אני לי מי לי!
אם אנו לא נחזיק את המושכות למסלול חיינו, אף אחד לא יעשה את העבודה עבורנו. לכל אלו אשר היו תמימים עד כה, וחשבו שהממשלה והפוליטיקאים יעשו עבורם את העבודה, אני אומר התעוררו, אתם ישנים על האף! רוצים לעלות בסולם החברתי? רוצים לחיות טוב יותר? רוצים לחיות טוב יותר מההביט הפיננסי? אם לא תעשו עבור עצמכם, אף אחד לא יעשה עבורכם.
למתעניינים תוצאות המחקר נלקחו מהאתר: www.economicmobility.org
