בעידן הנוכחי, כאשר הכל זמין עבורנו, הכל נגיש והכל זז מהר מאוד, גם טווחי הזמן והציפיה של רוב האנשים התקצרו מאוד. הטכנולוגיות זרזו וקיצרו זמנים עבורנו בהרבה מאוד היבטים בחיינו, מתוקף כך גם הסבלנות אצל רובנו התקצרה ואנו מצפים לקבל תוצאות במהירות, כשזה לא קורה בפועל קורה אחד משני הדברים:
- או שאנחנו מתאכזבים ומתייאשים.
- או שאנחנו מניחים שהדרך היתה שגויה מתחילתה.
גם את ההשקעות בנדל"ן ניתן לחלק לשני גישות עיקריות:
הראשונה- השקעות לטווח קצר, פליפים ואקזיטים מהירים.
השניה- השקעות לטווח רחוק, נכסים מניבים ותזרים מזומנים.
את ההבדלים והיתרונות חסרונות בגישות אלו פרטתי ברשומה: נכסים מניבים או אקזיטים?
בעוד ובגישה הראשונה, ניתן לראות את התמורה מהעיסקה "יחסית מהר", המרכאות הכפולות הן מכיוון שלוקח הרבה זמן למצוא עיסקה כזו, לכן מהר זה עניין יחסי, אם מודדים יחסית לזמן התהליך ואיתור הנכס, תקופת הזמן הינה ארוכה, אם מודדים מרגע הרכישה, אז הזמן מתקצר- זו מלכודת האשליה של המצדדים בגישת הפליפים.
הגישה השניה היא החזקה והאיתנה מבין השניים.
מהו המכשול העומד בפני המשקיעים הצעירים?
לאן אבד הפתגם, את רומא לא בנו ביום אחד?
כמי שדוגל בגישה של צבירת נכסים מניבים, וכמה שיותר הרי זה משובח, השאלה הכי שכיחה שמעלים בפני היא:
כיצד ניתן לגדול ולהתפתח מהר עם נכסים מניבים, אם בשלב מסויים נגמר ההון העצמי וקשה לרכוש את הנכס הבא?
הבעיה עם השאלה הזו, היא בעיקר ראיית העולם קצרת הסבלנות, בכדי להגיע לתוצאות טובות וגדולות, צריך לתת לדברים זמן.
כמה זמן לוקח להתאמן לאיירון-מן?
אם תשאלו את האנשים שעשו זאת זה לוקח בערך שנה וחצי-שנתיים, עם הרבה סבל, הרבה הקרבה עצמית, הרבה הכנות, הרבה השכמות מוקדמות והרבה מאוד זיעה.
כמה זמן לוקח להעפיל על פסגת האוורסט?
כמה שנים… אף אחד לא מתחיל לטפס כשההר הראשון שלו זה האוורסט. מתחילים מהרים וקרחונים נמוכים ופשוטים יותר, מתאמנים הרבה, צועדים הרבה, למודים טכניקות קשירה וטיפוס זהו תהליך להיות מוכן לטיפוס על ההר הגבוה בעולם.
אז למה אתם מצפים להצליח בהשקעות מהר ומיד?
כולם רוצים תוצאות מהירות ולא מבינים למה זה לא עובד להם.
כמה זמן לקח לנח לבנות את התיבה שתגן עליו מפני המבול?
נח בנה את התיבה במו ידיו במהלך 120 שנים, כן 120 שנים לקח לנח לבנות את התיבה שתציל אותו ואת משפחתו מפני המבול, לפי המקרא.
במהלך כל הזמן הזה, לעגו לנח, צחקו עליו, הקניטו אותו, קללו אותו וזלזלו בו, הרי כולם בסביבתו התעסקו בסיפוק המיידי, בטווח הקצר, אף אחד לא חשב קדימה, אף אחד לא דמיין מבול.
כשהכל כל כך טוב…. למה שיהיה רע פתאום?
אז הרע מגיע וכשהוא מגיע הוא מגיע בגדול.
איך מתכוננים למבול?
זה פשוט, בונים תיבה.
רגע, אבל איזו תיבה עליכם לבנות? אתם צריכים לחשוב ולהבין מהי התיבה שלכם ולהתחיל לבנות אותה.
בגישת הנכסים המניבים, התיבה בנויה מנכסים רבים, נכסים שנאספים ונרכשים לאורך השנים לצורכי השכרה. לוקח זמן לבנות תיבה טובה, חסינה וגדולה מספיק בכדי שתגן עליכם על הסערות המתחוללות בחוץ. היא צריכה להיות חזקה בכדי לספוג את גלי הזעם המתנפצים של המציאות הכלכלית המשתנה על דפנותיה, היא צריכה להיות יציבה בכדי להישאר איתנה בזרמים החזקים של משברים ושל אי הוודאות.
כאשר אנו מדברים על נכסים מניבים, תזרים המזומנים החודשי שלכם הוא למעשה הפועל היוצא של התיבה שבניתם.
במקרה של מבול, מה ההבדל בין נכסים מניבים לבין הרווחים מפליפים?
השאלה הבאה שנשאלת כשאלת המשך היא:
מה ההבדל בין הרווחים שמקבלים מפליפים לבין נכסים מניבים?
הרי בעתות מצוקה ומבול, הרווחים המהירים מהפליפים יכולים לשמש אותנו למחיה!
נכון, אך יש כאן חסרון גדול, בעוד ואנו לא יודעים כמה זמן המבול יכול להמשך, זה אומר שבעוד ואנו 'אוכלים' את הרווחים שלנו מהפליפים, אנו לא יודעים למשך כמה זמן נאלץ לשרוד כך, בסוף הכסף ייגמר.
לעומת זאת, אם תאספו לעצמכם נכסים מניבים ומגוון של הכנסות פאסיביות אשר ייצרו עבורכם תזרים מזומנים חודשי ויציב, הרי שאתם לא אוכלים לא את הרווחים ולא את הקרן, הם עדין מקובעים אצלכם בקירות.
זה היתרון הגדול של נכס מניב, הוא פשוט מניב עבורכם את התזרים הרצוי למחייתכם, ממש כמו פרה ברפת וגם אם התזרים לא מספיק, הרי שהוא לפחות מוריד מהלחץ ומקצב 'אכילת' הקרן לשעת צרה שלכם.
אני ממליץ לכם בחום, עוד היום כאשר אתם יושבים וחושבים כיצד תצלחו את המשבר והמבול הנוכחים, נסו למקד חשיבה אל עבר העתיד. אחרי שנה בתיבה זרחה השמש ונח שחרר את היונה, חישבו מה עליכם לעשות ואיזו תיבה עליכם לבנות בכדי להיות מוכנים.
אם גם אתם חפצים בבניית תיבה, בצורה של נכסים ונדל"ן להשקעה, אני מזמין אתכם לנגרייה שלנו לעבור איתנו ביחד את תהליך הכשרת המשקיעים, שילמד אתכם לבנות את התיבה שלכם, כדיש לא תרטבו במבול הבא.
2 מחשבות על “כמה זמן יקח לכם לבנות תיבה לקראת המבול הבא?”
בשעת סערה שוכרים מפוטרים , חדשים לא באים והמשקיע הופך להיות הפרה הנחלבת של העירייה.
המשבר הנוכחי הוא אכן ייחודי, בהיקפו ובהשלכותיו.
עם זאת, מה שציינת היא נקודת קיצון שאנו עדין רחוקים ממנה.
נכון, המשבר הנוכחי משפיע רבות על האוכלוסיה העובדת ועם זאת רובם יקבלו דמי אבטלה ומענקים, הצורך במגורים עדין קיים.
אני לא רואה כיצד אנשים בשכירות מחליטים לעזוב, הם הרי צריכים להתגורר היכן שהוא, חלק יחזרו להורים וחלק ימשיכו בשכירות.
מצד שני אני חושב כי ראוי לבחון כל מקרה וכל בעל בית ודייר צריכים לראות כיצד הם עוזרים זה לזה, זה לא הזמן למאבקי כוחות, מצד אחד בעלי הבתים צריכים להבין את הקושי של השוכרים בקיטון/אובדן ההכנסה, מצד שני הדיירים צריכים להבין שבעל הבית משלם משכנתא.
חשוב להיות יצירתיים ומתחשבים ולראות כיצד עוזרים זה לזה ולא מנצלים זה את זה.