לצאת ממרוץ העכברים

פעם בהיותי ילד קיבלתי זוג אוגרים במתנה בתוך כלוב, זו היתה מתנת ניחומים במקום כלב שכל כך רציתי והורי לא הסכימו שאגדל. הכלוב הכיל, מתקן מים, מתקן אוכל וכמובן הכיל מעין גלגל, שישמש כצעצוע או כמעין 'הליכון' לאוגרים שיעשו קצת כושר… שלא ישמינו המסכנים בכלוב. לא משנה  כמה מהר הם רצו, כמה התאמצו…..הם לא הגיעו לשום מקום בעודם רצים על אותו גלגל.

כמו אצל האוגרים כך גם בחיים, מי שרץ על הגלגל לא מגיע לשום מקום, מבזבז הרבה אנרגיה, הרבה מאמץ אבל לא באמת מתקדם למקום גבוהה ומשמעותי יותר בחייו. כל חיינו הורגלנו לחשוב שאם נעבוד בעבודה טובה, אם נתמיד ונהיה נאמנים, יעריכו אותנו, יקדמו אותנו ובסוף גם יצ'פרו אותנו יעלו לנו את המשכורת. ממש כמו שמצ'פרים דולפין בדג עסיסי וטעים על זה שהוא עשה סלטה והרשים את הקהל שבא להנות ב- 'עולם המים'.

בואו נעשה תרגיל מחשבתי מהיר: נקבו בשני בעלי מקצוע שאתם חושבים שהם מרוויחים טוב…

אם המקצועות רופא ועורך דין עלו בראשכם, זה בסדר, אתם לא לבד, הרבה חושבים כמוכם, אתם בחברה טובה. אמנם חברה טובה אבל לא כל כך הגיונית. למה לא הגיונית?

חשבתם לרגע כמה רופא או עו"ד עובדים בכדי להכניס סכומי כסף גדולים? בעיקר אלו המצליחנים מבינהם, אלו המבוקשים שגם זמנם יקר ועולה הרבה כסף. הם כל כך מוכשרים, כל כך מוצלחים שאנשים מוכנים לשלם הרבה מאוד כסף בכדי שאלו יעמדו לצידם. הם כל כך מבוקשים שרופא מומחה לאחר שמסיים את עבודתו בביה"ח כראש מחלקה בסביבות שעות אחה"צ המוקדמות, הוא רץ חיש מהר לעבר הקליניקה שלו לקבל חולים בצורה פרטית. כן אותם חולים שיש להם כסף לשלם עבור שרותיו היקרים. כמו אצל הרופא כך גם אצל חברו עו"ד יש תור של אנשים המוכנים לשלם בעבור שרותיו.

שניהם בדרך כלל מסיימים לעבוד בשעות הערב המאוחרות, אני מכיר כמה שמסיימים לעבוד ב- 22:00-23:00 בלילה כמה וכמה ימים בשבוע.

הם כל כך מוצלחים שיש להם בית גדול, יש להם מכונית מרצדס יקרה או כל מכונית יוקרה אחרת. כולם מביטים בהם בהערצה כאשר אלו נוסעים ברכבם על הכביש ו/או עוברים ליד בתיהם המפוארים. אבל תנו לי להכניס אתכם לפרופורציה…

הם כל כך מוצלחים ובעקבות כך כל כך מבוקשים ולכן מאוד מאוד עסוקים…עד שבאופן פארדוקסאלי הם רק ישנים בבית מפואר ולכל היותר נוסעים הלוך (בבוקר) וחזור (בלילה) ברכבם המפואר. האם זה שווה את המאמץ? את האנרגיה? אז נכון עבודתם מהנה ומתגמלת גם רוחנית, אבל האם לשם כך נועדנו, לעבוד מצאת החמה ועד צאת הנ…..?

לא מגיע לנו זמן איכות לעצמנו?

כן! מגיע לנו זמן איכות!

לא מגיע לנו זמן איכות עם משפחתנו וילדנו הגדלים?

כן! מגיע לנו זמן איכות עם ילדנו ומשפחתנו, זו חוויה עצומה.

לא מגיע לנו איזו אתנחתא באמצע היום?

כן! החזירו לעצמכם את הכח לקחת אתנחתא כאוות נפשכם, להיות אדונים לזמן שלכם.

לא…אני לא מתכוון ולא מנסה אפילו לתאר לכם עולם או חיים שחורים, אני רק רוצה לנסות להראות לכם את הנקודה, שגם המצליחנים אינם אדונים לזמן שלהם, הם במרדף כל כך נחוש, כל כך ממוקד…שהחיים פשוט חולפים להם….ביעף מבלי להנות מהם.

האם נועדנו להיות עבדים, של הכסף? של ההצלחה? של התכתיבים המעמדיים של החברה שלנו? להמדד לפי הבתים והמכוניות היקרות שלנו?

לא!!!

נועדנו לחיות טוב, ברוגע, להנות מהתהליך עצמו, לראות את ילדנו גדלים, לחוות עמם את העולם, לחוות את העולם עם בנות/בני זוגנו, לשבת קצת בצד ולראות את העולם מתקדם לאיטו, בכיף…

ביצוע השקעות ויצירת הכנסות פאסיביות יכולים לתת לנו את האפשרות להפחית קצת לחץ, לאפשר לנו להצליח ולהגיע ליעדנו הפיננסיים, לרכוש בתים יפים, מכוניות נוחות, אבל הכי חשוב, להנות מהחיים, לזרום עם החיים והכי חשוב…להקדיש זמן ובאמת לחיות אותם.

אל תהיו שבויים של מרוץ העכברים….זיכרו את האוגרים בכלוב, רצים על גלגל, רצים כל כך מהר ולא מגיעים לשום מקום.

זיכרו כלוב מזהב…..הוא עדין כלוב!

 

 

הרשמה לקבלת עדכונים על פוסטים חדשים:


רוצים לקבל מידע נוסף על השקעות נדל"ן מלאו את הפרטים ונחזור אליכם!

שיתוף ב facebook
לשתף בפייסבוק
שיתוף ב twitter
לצייץ בטוויטר
שיתוף ב linkedin
לשתף בלינקדאין
שיתוף ב pinterest
לנעוץ בפינטרסט
גורו נדל"ן

גורו נדל"ן

אתר זה נבנה מתוך מטרה להוות פלטפורמה, פשוטה ונגישה לאלו מכם המחפשים לשנות את גישתם להתנהלות הכספית האישית שלהם כמו גם לאלו המעוניינים ללמוד את תחום ההשקעה בנדל"ן.

5 מחשבות על “לצאת ממרוץ העכברים”

  1. אני יכול לתת לך דוגמה לבעל מקצוע שלא עובד קשה ומרוויח יותר מרופא ויותר מעורך דין – דירקטור בחברה ציבורית. עבור כל חברה בה הוא עובד כדירקטור (אם אין לו תפקיד נוסף, ויש הרבה כאלה) הוא מקדיש רק מספר שעות ברבעון והשכר שלו הוא ברוב המקרים שכר עתק, עשרות אלפי שקלים כל חודש ויש גם מקרים של מאות אלפים. יש אנשים שמכהנים כדירקטורים בעשרות חברות במקביל ומשתכרים מיליונים כל חודש בזמן שהם עובדים הרבה פחות מכל בעלי התפקידים האחרים.

    דוגמה נוספת: מאמן אישי (מה שמכונה קואוצ'ר), עובד מעט אבל מרוויח הרבה.

    • סופרמן, ידידי.
      אני תמיד אוהב לקרוא את התגובות שלך. הן תמיד עיניניות ונכונות (לטעמי לפחות…). הפעם אני קצת חולק על הדוגמאות הנל. נכון שישנם אנשים בפוזיציות הנל אך הם אחוז מאוד קטן באוכלוסיה, מה הסיכוי שלי בתוך בן למעמד הביניים שלא מתחכך באנשים בעלי כוח להגיע לעמדות אילו. נראה לי שעדיף להשקיע באפיק אחר מעבודה בה אתה משקיע 9-10 שעות ועדין נחשב "זרקן".

    • שלום לך סופרמן,
      אכן לא חסרות דוגמאות לאנשים בכירים העובדים קצת ומרוויחים 'המון', אבל אל לנו לשכוח את כמות השנים והשעות המרובות שאותם דירקטורים השקיעו בחייהם ובזמנם הפנוי להגיע למעמד זה. דירקטורים כפי שאתה יודע נדיר לראות בשנות ה- 40 שלהם, אתה תמצא אותם קרוב יותר לסביבות גילאי ה- 60 מה גם, אלו אנשים רבים שבאו מאותה קלחת עיסקית בה התרועעו והשקיעו שנים רבות ושעות עבודה מרובות. יוצאי צבא למינהם שנתנו את כל חייהם בעבור הצבא וכיו"ב.

      גם קואוצ'ר טוב אינו נולד כזה…לוקח לו הרבה שנים והרבה סדנאות להפוך לאחד כזה.

      אני חושב שהיתרון בהכנסות פאסיביות מתבטא בזמן החופשי שהן מפנות לנו.
      נכס אחד מפנה לנו כמה שעות בחודש מהעבודה בעקבות ההכנסה שהוא מכניס לנו, נכס שני מפנה עוד ועוד…..וכן הלאה…..וכל זאת נעשה במקביל והפירות נקצרים בתקופות די קצרות (בבחינת שעות עבודה וזמן פנוי).

      תודה על תגובתך.

      משקיע בב"ש

כתוב/כתבי תגובה