תארו לכם רגע את התסריט הבא:
אתם קמים בבוקר בבייג'ין, אורזים 'טרולי', נוסעים לשדה ועולים על מטוס פרטי להונג קונג ושאנגחאי.
לא פעם אחת, אלא פעמיים בשבוע.
אתם לנים במלונות 5 כוכבים ובמקביל שוכרים דירה מפוארת בבייג'ין, בקומפלקס פרטי עם שומר.
אתם גם קונים מה שבא לכם:
- שעונים
- מוצרי אלקטרוניקה וגאדג'טים
- מותגי יוקרה
- אתם אוכלים רק במסעדות יוקרה
- עוזרת בית שמגיעה כל יום לסדר ולנקות
- והכי מגניב: אתם מרוויחים פי- 25 מהמשכורת הממוצעת.
אולי נדמה לכם שאני מדבר על אנשי הייטק – אבל אני מדבר על עצמי.
יותר נכון, על עצמי לפני 20 שנה.
כך בדיוק חייתי, בסין.
זה נשמע מושלם, אבל היו לזה השלכות מהותיות:
- יחס מזלזל בחסכון ובהשקעות – כסף היה מובן מאליו. הייתה תחושה שזה לא יגמר לעולם. חסכון? חה חה חה. למה לחסוך? למה להשקיע? הכנסה פאסיבית? את מי זה מעניין… בחודש הבא נרוויח עוד. חיים את הרגע ונהנים …
כשיש שפע היום, רובנו לא חושבים על המחר. - שעמום – אם הכל כזה קל להשגה, מה פה האתגר? לא מעריכים כלום. שום דבר לא מרגש ולא מיוחד.
- נוחות – אני לא בעד לסבול בחיים, אבל כשנוח יותר מדי, אנחנו הופכים להיות מנוונים ואפתיים.
ולמה אני מספר את זה?
כי לפני כשבועיים, פגשתי זוג מכרים הייטקיסטים.
שניהם עובדים בחברות שאתם מכירים ובמשרות מצוינות. רווקים, ללא ילדים באמצע שנות ה-30. הם מכניסים ביחד 50 אלף שקל נטו, אבל… יש להם מינוס קבוע בחשבון הבנק.
למה?
הם לא ממש יודעים.
אבל… אין להם כוח לבשל בבית, אז הם אוכלים כל יום בוולט. הם קונים מה שבא להם, מתי שבא להם. חופשות בחו"ל? למה לא…
אפילו הכלבה שלהם מקבלת ספא כלבים.
הם ניסו לשחזר על מה הם מוציאים כל כך הרבה כסף בחודש – ולא הצליחו. הם פשוט חיים באווירה שיש שפע אינסופי, ומוציאים כסף בלי חשבון.
"זוכרים את בועת הדום קום?"
שאלתי.
הם לא ממש זכרו (הם היו בשנות העשרה כשזה קרה). אז הזכרתי להם.
אנשי הייטק רבים, שהרוויחו משכורות עתק במשך כמה שנים, וכולם דיברו על "כלכלה חדשה". ואז הכל נגמר. השווקים התרסקו, חברות נסגרו, עשרות אלפי עובדים פוטרו. פתאום האוויר יצא מהבלון הנפוח של הייטק.
"אבל הפעם זה שונה," הם אמרו לי בביטחון.
"בטוחים?"
ארשת הפנים שלהם, אמרה לי שלא.
"אני לא חושב שאתם צריכים לחיות בסגפנות"
הסברתי.
"אבל אתם צריכים להתכונן ליום שבו, כמו במשחק של כסאות מוזיקליים, המוזיקה תפסיק – ואז כדאי שיהיה לכם כיסא לשבת עליו".
"מה אפשר לעשות?"
"לצמצם הוצאות, וחלק מהחיסכון, להשקיע בנדל"ן."
ההיגיון הוא כזה: גם אם המצב בהייטק לא ישתנה לרעה, זה לא רע להיות הבעלים של נכס אחד, שניים או יותר.
תחליפו חלק מהבזבוזים בהשקעות, ויום אחד בעתיד, אתם תוכלו לעבות את ההכנסות המשפחתיות, לייצר הון בין-דורי או להחליט שאתם עוזבים את העבודה, ונהנים מההכנסות משכירות.
או שתמשיכו לבזבז כסף, ותצטערו על זה כשהמוזיקה תפסיק.
תזכורת לדברים נוספים שכדאי לדעת…
- למידע על תהליך הכשרת המשקיעים שלנו
- ניתן להרשם לניוזלטר ולעדכוני האתר בבאנר בתחתית, אחרי המאמר.
