מה קרה לתרנגולת ואיך זה קשור לבועת הנדל"ן?

בלול התרנגולות החיים הם דבש, כל תרנגולת עוסקת בענייניה, לאכול זרעונים ולקרקר, השמש זורחת והשמש שוקעת, אוכלים מקרקרים ונהנים.  בלול כמו בכל לול יש תרנגולות שנחשבות יותר ויש תרנגולות שנחשבות פחות, ככה זה בלול, יש את המקושרים שתמיד  מגיעים לזרעונים הטריים, והם יודעים תמיד מה קורה בלול, ויש את אלו שקצת משתרכות  מאחור, דעתן לא תמיד נשמעת.

אבל בכל לול יש את התרנגולת שמחפשת את ההזדמנות להתבלט, לצמוח ולתפוס את מקומה…

מעשה בתרנגולת, שקצת לא שומעת טוב וקצת לא רואה טוב, אבל בלי העין הרע מדברת בכל רם….. עם הרבה מוטיבציה לתפוס את מקומה כבעלת דעה וכחשובה, היא ידעה שיבוא יום ויגיע טורף ללול ולכן חשבה לעצמה, שאם תיידע את כולן בכל יום, יום אחר יום, לא ירחק היום כשיגיע הטורף, והיא תצדק, וישאו אותה על כפיים, יאמרו: "היא חזתה את העתיד, ראתה את הנולד".

ביום ראשון היא אמרה שיש שועל בלול- איזה בלאגן ואיזו מהומה, השמועה פשטה לכל עבר, תרנגולות רצו לכאן, רצו לשם התנגשו אחת בשניה, בלאגן שלם אחד גדול, אך השועל לא היה ולא נברא.

ביום שני היא צעקה "נימיה! רוצו על נפשותיכן", הפאניקה התפשטה כמו מגפת שפעת עופות מדבקת, מתרנגולת אחת לשניה, תרנגולות נרמסו  תחת הבהלה, אחרות נפצעו, אך הנימיה לא הופיעה ולא באה.

ביום השלישי היא רצה אחוזת אמוק, מתנשפת, הזאב הטורף כאן, ושוב התרנגולות בבלאגן אחד גדול, לכל עבר, אחדות מעדו, אחרות נפלו, וכל השאר על הגדרות מרוב הפחד מהזאב…. והזאב, כנראה שהזאב היחידי שלא שמע על החגיגה, כי זאב לא היה.

וכך ימים אחר ימים, כל פעם סיפור אחר כל פעם טורף אחר, והבהלה חגגה, כל תרנגולת מדביקה את השניה בפחדים וחששות בהתלהבות יתרה, והן רצות, בורחות ונמלטות על נפשן.

פעם זה שועל, פעם זו נימיה…. והבהלה בעיצומה, עד שבסוף הלול נרגע, כמה אפשר לרוץ, כמה אפשר להתבדות? הלול חזר לסדר יום תקין, זרעונים קרקורים ממש כיף חיים.

אך התרגולת בשלה יום אחר יום, עד ש…… יום אחד הגיע תן ללול, שמח וטוב לבב אך קצת רעבתן, והתרנגולת, בגרון ניכר, צעקה "יש תן בלול"…. והתרנגולות שרגילות כבר לאותה גוזמא כל יום, יום אחר יום, פשוט המשיכו לקרקר….. והתרנגולת צועקת וזועקת, רצה לכל עבר, ועושה רעש, "התן בלול…. התן בלול".

התן שאוזניו כבר לא יכלו לשאת

את הצעקות ואת הטרללת,

טרף את 'המקרקרת'.

התרנגולת אמנם נטרפה…. אך מטרתה הושגה, היא אכן נהייתה מפורסמת, אכן על המצבה היה כתוב:

"ראתה את הנולד"

"חזתה את העתיד"

"היא צדקה, היא נטרפה"

מה הפואנטה ואיך היא קשורה לנדל"ן?

כמו ששעון מקולקל מדייק פעמיים ביממה, כך גם תרנגולת מבוהלת יכולה לדייק פעם באף פעם- כיום מאוד פופולארי לכתוב ולהזהיר מפני קריסת מחירי הנדל"ן לייצר בהלה ולצבור עדת מאמינים. וירידת מחירים כשתהיה (והיא אכן תהיה) לא תהפוך את מי שצעק זאת במשך שנים לצודק יותר.

שעון מקולקל לא הופך למדוייק בגלל פעמיים ביממה, ותרנגולת לא הופכת להיות צודקת בגלל שנטרפה- לא כל "נביא" או "חוזה" הופך לכזה רק בגלל שיום אחד הוא "יפגע" בברור מאליו. הכלכלה פועלת במחזורים, פעם יש נקודות שיא ופעם יש נקודות שפל, זה שם…. אין שום סוד בלדעת את זה, או לחזות את זה בעתיד.

הדבר החשוב הוא לא שאתם תהיו צודקים פעם, אלא מה אתם עושים עד הרגע בו תהיו צודקים?! אז התרנגולת צדקה יום אחד מתוך החודשים והשנים שהיא צעקה. זה בסדר, אך השאלה היא מה היא עשתה עד אז?

אז אם יום אחד תהיה ירידת מחירים, האם יהיה זה הדבר הנכון רק לצעוק זאת? ומה עשינו במשך ה- 15 שנים שהמחירים עלו, האם נכנסנו והשקענו בנכסים? או שפשוט ישבנו בצד כי מישהו צעק: "בועה… בועה… קריסה…קריסה…"

מאות אי דיוקים, לא נמחקים בגלל דיוק אחד- אז יום אחד תהיה ירידת מחיר…. אתם יודעים מה, התרנגולת צודקת. בואו נגיד ותהיה קריסה קטאסטרופאלית של 20% (לטעמי לא….. אבל נגיד) בפעם אחת סטייל שוק המניות או משבר 2008.

המתמטיקה פשוט לא מסתדרת, אם תרנגולת השקיעה בנדל"ן בעשור האחרון, מיליון ש"ח, וכיום הנכס שלה הכפיל את עצמו ושווה 2 מיליון ש"ח, והנכס חווה ירידה של 20%…. אתם יודעים מה….. 30%! התרנגולת הזו עדין עשתה תשואה של 80% בעשור, מאשר התרנגולת שרק רצה והבהילה את כל העולם, או גרוע מכך, מה עם התרנגולות שהקשיבו לאותה תרנגולת מבוהלת, פשוט לא עשו כלום, כי הן פחדו מהשועל/זאב/נימיה/תן….?

רגע…. איך הגעת ל- 80% תשואה בעשור?

זה פשוט, הדירה נקנתה ב- 1,000,000 ש"ח ב- 50% מינוף, ז"א הון עצמי 500,000 ש"ח, הנכס אחרי הקריסה שווה 1,400,000 ש"ח, לכן הרווח הוא 400,000 ש"ח. 400,000 הם 80% מה- 500,000 הון עצמי שהושקעה בהתחלה. וכמובן לא הכנסתי את ירידת הקרן של המינוף בעשור הזה כדי להיות לטובת התרנגולת המבוהלת.

סיכום קצרצר בנימה אישית-

בעולם ההשקעות יש תקופות של עליות ותקופות של ירידות, לפעמים יש גם בועות, הכל יכול להיות. זהו טבע הדברים.

התפקיד שלנו כמשקיעים הוא להיות ערים לעובדה זו, ולהבין שסיכון הוא חלק מהמשחק שלנו, מאידך, לא להשקיע, יכול להתברר כמשחק מסוכן יותר עבורנו, כי הכסף שלנו פשוט לא עובד. הכסף ככסף מקבל את ערכו בעיקר כשהוא מחליף ידיים, לכן לשבת על חסכונות, מעולם לא היה רעיון טוב, מהסיבה שאינו מחליף ידיים, וכשכסף אינו מחליף ידיים, החולדות (האינפלציה) בסוף אוכלות אותו.

הסיכון הכי גדול שאתם לוקחים עם החיים האישיים שלכם והחיים הפיננסיים שלכם, הוא לא לעשות כלום, חוסר עשיה מעולם לא הביאה לתוצאה מדהימה בשום תחום.

חוסר עשיה מעולם לא הוכיחה את עצמה:

• לא בחיים
• לא במערכות יחסים
• לא בזוגיות
• לא במשפחה
• לא בקריירה
• לא בהצלחה
• לא בהשקעות

תזכרו…. יותר פשוט והרבה פחות מסוכן מלא לעשות כלום, הוא פשוט ללמוד איך לעשות ולעשות !