הנה כמה אנקדוטות על התנהלות החיים בעולם המודרני, אני שם אותן כאן, לא כי אני רוצה לעודד קומבינות, אלא כי אני רוצה לעודד אתכם לחשוב ולהבין איך המערכת עובדת, כשתבינו כיצד המערכת עובדת, תוכלו לשחק את המשחק טוב יותר.
הנה אנקדוטה חביבה:
בפרוייקט ממשלתי גדול, החליטו להוציא את הביצוע למכרז בינלאומי, למכרז ניגשו 3 חברות: סינית, אמריקאית וישראלית.
הסינים הגישו הצעה על 3 מיליון דולר, כששאלו בעלי המכרז לפירוט ההצעה אמרו להם הסינים: מיליון דולר זה עלויות חומרים, מיליון נוספים זה עלות עבודה, ומיליון נוספים הם הרווח שלנו.
האמריקאים הגישו הצעה של 5 מיליון דולר, בעלי המכרז נדהמו ולא הבינו לפשר המחיר הגבוהה וביקשו פירוט הצעה: 2 מיליון דולר זה עלות חומרים, אנו משתמשים בחומרים איכותיים, מיליון דולר זו עלות עבודה, 2 מיליון דולר זה הרווח שלנו, כי אנחנו גם נותנים אחריות לביצוע.
הישראלים נתנו הצעה של 15 מיליון דולר, כאן בעלי המכרז ממש לא הבינו את ההפרש האסטרונומי במחיר וביקשו גם פירוט, הישראלים אמרו להם: 8 מיליון דולר לנו כרווח יזמי, 4 מיליון דולר לכם כדי שתקבלו את המכרז שלנו ושלוש מיליון דולר נוספים כדי שהסינים יעשו את העבודה.
ולאנקדוטה השניה שרצה ברשתות החברתיות:
יום אחד שודדים פרצו לבנק ואחד מהם צעק:
"אל תזוזו! הכסף שייך לבנק. החיים שייכים לכם!״. הנוכחים במקום נשכבו על הריצפה בשקט… ובלי פאניקה.
זו דוגמה כיצד ניסוח נכון של משפט, יכול לגרום לכולם לשתף פעולה.
אחת הנשים נשכבה על הריצפה באופן פרובוקטיבי. שודד ניגש אליה ואמר: "גברתי, זה שוד ולא אונס. אנא התנהגי בהתאם."
זו דוגמה לאיך מקצוען עובד: להתמקד במטרה.
בזמן הבריחה מהבנק, השודד הצעיר (בעל תואר ראשון) אמר למבוגר ביותר (שבקושי סיים בית ספר יסודי):
"בוא נספור כמה שדדנו?" הזקן ענה לו: "אל תהיה טיפש ופזיז. יש כאן הרבה כסף. בוא נחכה שיגידו בחדשות כמה כסף נשדד מהבנק"
זו דוגמה כיצד נסיון חיים חשוב יותר מכל תואר.
אחרי השוד, המנהל של הבנק אמר לרואה החשבון שלו: "בוא נתקשר למשטרה״. רואה החשבון אמר:
"חכה, לפני שנעשה את זה בוא נוסיף לסכום השוד את ה-800 אלף שהעברנו לעצמנו לפני כמה חודשים ונגיד שגם אותם גנבו"
זו דוגמה לניצול הזדמנויות.
למחרת דווח כי הסכום הנשדד היה 3 מיליון. השודדים ספרו את הכסף אבל גילו רק מליון אחד. השודדים התחילו לרטון:
"סיכנו את החיים שלנו בשביל מליון אחד, בזמן שהנהלת הבנק שדדה 2 מליון ולא מצמצו בכלל. אולי עדיף ללמוד איך עובדת המערכת, במקום להיות שודד רגיל?"
זו דוגמה לאיך שידע יכול להיות שימושי יותר מכוח.
מוסר ההשכל:
תן לבן אדם אקדח, והוא יכול לשדוד בנק.
תן לבן אדם בנק, והוא יכול לשדוד עם.
ולאקטואליה הישראלית:
כשעם שלם נשדד, וקורא לזה: "תספורת" או "שכר מנכ"לים ולא מגיב – זו דוגמא לעם מטומטם, שעוד חושב עצמו לעם נבחר.
קחו את המשפטים המודגשים והנה לכם מרשם לייזם/משקיע מצליח:
1. ניסוח נכון של משפט וברירת מילים מייצרת שיתופי פעולה.
2. התמקדות במטרה.
3. ניסיון חיים חשוב מכל תואר.
4. לדעת לנצל הזדמנויות שנקרות בדרככם.
5. ידע תמיד שימושי יותר מכח.
2 מחשבות על “מוסר השכל להתנהלות כלכלית ועיסקית נכונה”
שלום וברכה. האם על פליפ משלמים מס רכישה? כמובן אם יש לי דירה אחת כבר בבעלותי.
או שאפשר למכור את הדירה ישירות מהמוכר שמכר לי לזה שקונה ממני (בחסות החוזה שמחייב את המוכר אלי)
שלום חיים,
תודה על התגובה.
בעקרון על כל רכיהש של דירה שניה ומעלה מחוייבים בתשלום מס רכישה.
גובה מס הרכישה נכון להיום לידיעתי הוא 5% אלא אם כן הוא עודכן (אני מסייג בכונה כי איני עו"ד).
בעקרון מה שאתה חושב לבצע הוא למעשה עבירת מס וגם עיברה פלילית, אלא אם כן יש לך הסבר ממש משכנע (סיכוי קלוש לטעמי) ואתה עלול למצוא ת עצמך בבעיה מאוד קשה ומאוד יקרה באם תיתפס.
אבל בוא נצא מנקודת הנחה שבעולם אחר הפעולה הזו היתה חוקית, עדין יש כאן סיכון מאוד גבוהה מבחינתך ואני אפרט:
אתה למעשה רוצה לבצע עיסקת רכישה מבלי לרשום הערת אזהרה על שמך כקונה.
דבר זה מסכן אותך כי אתה מעביר את כל הכסף למוכר והנכס לא רשום על שמך.
מה גם שאתה צריך את המוכר לתהליך המכירה הבא בתור עליו אתה עושה את הפליפ ומוכר ברווח, אתה מצליח למצוא מישהו 'טיפש' עד כדי כך שימכור לך דירה ב X כסף וישתף עמך פעולה למכירתו בחתימתו ב 130%X? במדינת היהודים אני בספק אם זה יקרה.
בכל מקרה יש כאן ארוע מס שאם אינו מדווח, אתה עלול למצוא עצמך בפלילים.
בקיצור ולסיכום, איני ממליץ על המהלך.