מעשה באחים תאומים זהים, למרות שהם היו דומים מאוד בצורה החיצונית בינהם, הבדלי החשיבה שלהם היו שונים כמרחק מזרח ומערב.
לשני האחים קראו זמני ובזבזמני.
סיפורו של זמני-
זמני היה יעיל, הוא ידע שזמנו קצוב, הוא הבין מהר מאוד את העקרון של החיים, הוא תמיד אמר:
"מרגע שבאנו לעולם זמננו מתקצר"!
הוא אף הרחיק לכת ואמר כי:
"עם כל יום שעובר, הסיכוי למות גדל"
לא הוא לא היה מלנכולי ולא היה פסימי, אלא היה אופטימי ומאוד ריאלי, הוא הביט לחיים בלבן של העיניים. מכיוון שכך, הוא הבין שהוא צריך ללמודף להשכיל, קודם כל להשקיע בעצמו ורק אחר כך להשקיע את כספו.
וכך היה, הוא הלך למד, שאל, התנסה ובסוף החליט לקפוץ למים. ככל שהשקיע הוא הבין שהכח הכי גדול להגדיל את הונו ואת כספו היה הזמן. הוא למד להשקיע בהשקעות שרתמו את הזמן לטובתו.
הוא הלך ללמוד השקעות נדל"ן, שם הוא הבין כי המהות כי לרכוש נכס, למנף אותו בצורה טובה ואחראית. הוא הבין את ה-'טריק' לרכוש נכס עם הון עצמי מועט ואת השאר לגייס מהבנק בפעולה שקרויה מימון/מינוף כספו.
הפעולה שלו היתה כל כך פשוטה עד כדי להכעיס, הוא לא חיפש עסקאות בוננזה, הוא לא חיפש התעשרות מהירה, הוא פשוט חיפש השקעה נכונה. לגישתו השקעה טובה היא השקעה:
- שמניבה לו תזרים מזומנים חודשי
- הנכס עולה בערכו כל שנה
- ערכו של הנכס לא רק שגדל אלא גדל במנגנון של ריבית דה-ריבית
- את התחייבויות המשכנתא שלו השוכר משלם
- הפער בין ערכו הגדל של הנכס לבין ההון המושקע היה למעשה הרווח שלו
הוא למעשה הבין כי המשותף לכל הגורמים הללו היה הזמן, ככל שהזמן עובר, הנתח שלו בתוך הדירה גדל [Equity], במקביל הוא כמובן גם השקיע בשוק ההון, המטרה שלו כמו בנדל"ן למצוא נכסים ששווים הנוכחי, קטן בהרבה מערכם העתידי- שם מצוי הרווח הוא אומר, ואת הרווח הזה, הזמן מספק לו.
ככל שעברו השנים, שווו הנקי של זמני גדל, התחייבויותיו קטנו והוא יכל להרשות לעצמו לבחור האם הוא רוצה להמשיך לעבוד במקום העבודה שלו או לפרוש, כן אתם מנחשים, לקראת גיל 55 הוא החליט לפרוש, יש האומרים כי משבר גיל ה- 40 הגיע אליו באיחור, כי את הארלי דוידסון הוא קנה בגיל 55 כדי להסתובב בעולם (לא באמת- אבל תודו שזה נשמע מגניב).
סיפורו של בזבזמני-
גישתו של בזבזמני היתה שונה, הוא לא הבין על מה המאומה, הוא תמיד התבאס על זה שזמני הוא סאחי. לזמן לא היתה משמעות מיוחדת לבזבזמני, הוא תמיד נהג לדחות החלטות.
"למה להחליט היום, אם אפשר להחליט מחרתיים…"
ולמרות שהוא הבין את הסבריו של זמני והיה בהן הרבה שכל והיגיון, הוא לא באמת עשה משהו בנדון, הוא תמיד הרגיש שיש לו עוד זמן ולמה צריך למהר.
האמת שבינואר 2021 נפל דבר אצל בזבזמני- הוא החליט שהוא משקיע בנדל"ן, הוא התחיל לקרוא, התחיל ללמוד, אבל לא באמת עשה מעשה.
"המחירים גבוהים מדי…. חכה שירדו"
והוא האמין, החליט להמתין, והנה הימים עברו והפכו לשבועות, השבועות התארכו לחודשים, ובאוקטובר 2021 מחירי הנדל"ן כבר עלו ב 9.2%. על כל מיליון שהיה משקיע בינואר, היו אמורים להיות לו כעת 92,000 ש"ח ברווח מעליית ערכו של הנכס.
הוא הבין את הטעות שלו, אחיו זמני תמיד אמר לו:
"אחי, מחירי העבר אינם רלוונטים, מחירי העתיד הם המטרה, שם הרווח שלך"
אך אוזניו של בזבזמני היו מחוברות, ומה שנכנס באחת יצא מיד מהשניה.
ב- 30.10.2021 יצאו כמה ח'ברה לבירה היה שם אחד אביגדור, עלמת חן בשם איילת ועוד חבר בשם זאב אבל כולם קראו לו 'אלקין', תוך כדי שהם שותים ונהנים, אביגדור הוריד בקבוק וודקה בלי להרגיש, איילת זרמה על יין אדום, ואלקין מצא את עצמו מטושטש עקב בקבוק הפסטיס שרוקן. לא ידוע מי ולא ידוע איך, עד היום הם מנסים לברר כיצד מאותה יציאת בילוי ביזארית של הפרלמנט השבועי, עלה להם הרעיון להעלות את מס הרכישה מ- 5% ל- 8%, יש האומרים שהמלצר היה אחד בשם כחלון שהכניס להם את הרעיון לראש. וכך הם החליטו שתוך שבועיים בחקיקת בזק הם יעלו את מס הרכישה למשקיעים בעוד 3%.
בזבזמני שהמתין, מצא את עצמו "מפגר" אחרי השוק בעוד 12.2% על אותה דירה שיכל לרכוש במיליון בינואר, יקנה בנובמבר ב 1,122,000 ש"ח במילים אחרות בזבזמני הפסיד 122,000 ש"ח בין אם ברווח שהוא לא קיבל ובין אם במחיר שיאלץ לשלם אילו ירכוש כעת את אותו הנכס.
ואתם קוראים יקרים, עם מי אתם מזדהים עם זמני או בזבזמני?
הכתוב נכתב בהומור ובאופן ציורי בכדי להבהיר את הנקודה שהזמן שאינכם משקיעים, זה כסף שהולך לאיבוד. באהבה והצלחה לכולם.