המיתוס של גיוון השקעות: האם אתם מוותרים על התשואה שלכם בשם ה"ביטחון"?
מחבר המאמר: ד"ר אלחנן מגידוביץ'
הגישה הנפוצה בעולם ההשקעות, זו שנלמדת כמעט בכל פורום או קורס בסיסי, דוגלת בפיזור כערך עליון. אומרים לנו לפזר בשוק ההון, להוסיף נדל"ן, לגוון בין סקטורים ולוודא שאנחנו נוגעים בהכל מהכל. הטענה שלי היא פשוטה, לגיוון יש מחיר סמוי, הוא מייצר תקרה של ביצועים שמונעת מכם להצליח באמת ולהשיא תשואות גבוהות יותר ממדדי הייחוס.
רבים מאמינים שתשואה עודפת מחייבת סיכון גבוה יותר, אך זו טעות נפוצה. בהתנהלות נכונה, במיקוד ובעומק, ניתן להשיג תוצאות יוצאות דופן בצורה סולידית לחלוטין. הדילמה האמיתית היא לא איפה להשקיע, אלא איך לבחור את הדרך שמתאימה למבנה האישיות והמטרות שלכם.
כדי לסלול את הדרך הזו, ריכזתי עבורכם ארבע שאלות בסיסיות שכל משקיע חייב לשאול את עצמו.
1. האם מבנה האישיות שלי מתאים לאפיק ההשקעה שבו אני פועל?
השקעה היא קודם כל פסיכולוגיה. מי שנוטה להילחץ משינויים מהירים ותנודתיות יומיומית, כנראה ימצא את עצמו סובל בשוק ההון, מה שיוביל להחלטות שגויות ברגעי משבר. מנגד, מי שמחפש "אקשן" ותגובות מהירות, יגלה שנדל"ן הוא אפיק איטי ומשעמם מדי עבורו. התאמה בין האופי לאפיק היא תנאי סף להצלחה ארוכת טווח.
2. האם אני שואף לממוצע?
בשוק קיימת "תשואה ממוצעת", כמו זו של מדד ה-S&P 500 שלעיתים מתייחסים אליו כ- 'מדד היחוס' או התשואה הממוצעת על דירת מגורים. באופן פרדוקסלי, רוב המשקיעים אפילו לא מצליחים להשיג את הממוצע הזה בשל טעויות בדרך. עבור המשקיע השקול והרגיל, השגת הממוצע נחשבת הישג, ועליו להחליט אם זה מספק אותו או שהוא מכוון גבוה יותר.
3. האם אני בוחר להיות משקיע שמשיג תשואה מעל לממוצע ללא הגדלת הסיכון?
כאן טמונה פריצת הדרך המחשבתית. השגת תשואה עודפת היא לא עניין של הימור, היא עניין של עומק, סבלנות והשקעה ממוסגרת וממוקדת. כשאתם חוקרים תחום לעומק והופכים למומחים בו, אתם מצמצמים את הסיכון דווקא דרך הידע וההתמחות, מה שמאפשר להכות את המדדים מבלי להמר על הכסף שלכם. למעשה כאן נשברת הפארדיגמה שתשואה גבוהה מביאה עמה סיכון גבוה, אני טוען (ולשמחתי זה מוכח במחקרים ארוכים מאוד לאורך 145 שנות השקעה ועפ"נ 16 מדינות) שניתן להשיג תשואה גבוהה ועדין לשמור על סולידיות ההשקעות שלנו ללא סיכונים מיותרים, במרדף אחר תוצאות טובות.
4. האם אני מבין שגיוון "מגן" עלי אך גם מונע ממני להצטיין?
גיוון הוא הדרך של אנשים לשחק "בטוח", לנסות לאחוז במקל משני קצותיו. אין בכך פסול, אך יש לזה מחיר ברור, הממוצע הופך לתקרת זכוכית שלא ניתן לעבור. הגישה שלי שונה, אני מעדיף להיות ממוקד בעשייה, לחקור ולהבין לעומק כדי להשיג יותר מהמדדים תוך שמירה על סולידיות.
מה זה דורש מכם באמת?
הבחירה בדרך הממוקדת אינה מתאימה לכולם, כי היא מחייבת חוסן מנטלי ויכולות מקצועיות שלא ניתן לקנות בקיצורי דרך. מי שרוצה להשיג יותר מהממוצע חייב לאמץ סט ערכים מחמיר:
ראשית, נדרשת התמחות ועומק חסרי פשרות, אי אפשר להיות טובים בהכל, לכן עליכם לצלול פנימה עד לרמת הפרטים הקטנים ביותר באפיק שבחרתם. זה מחייב משמעת וסבלנות ברזל, היכולת להמתין להזדמנות המדויקת ולא להתפתות לפעולות מיותרות רק כדי להרגיש שאתם "עושים משהו".
בנוסף, עליכם לפתח חסינות מוחלטת לרעשי הסביבה. זה אומר להיות חרשים לרחשי רקע, להפגין התעלמות מטרנדים חולפים ולחיות בתוך בדידות מחשבתית מסוימת, כשכל העולם רץ ימינה, אתם צריכים את הביטחון המקצועי לעמוד במקום או ללכת שמאלה.
לבסוף, הדרך הזו מזמנת לא פעם מאבקים פנימיים, רגעים שבהם האינסטינקט שלכם ירצה לחזור ל"ביטחון" של הגיוון והעדר. מי שיצלח את המאבק הזה, יגלה ששם נמצא הרווח האמיתי.
אם תענו בכנות על ארבע השאלות הללו ותבחנו אם יש בכם את התכונות הנדרשות, תוכלו לסלול לעצמכם את הדרך הנכונה לכם ביותר. בהשקעות, הדיוק האישי הוא הדבר החשוב ביותר.
כותב שורות אלו מצא את המענה דרך השקות דנל"ן, כמענה לתשואות גבוהות ממדד הייחוס ועם הסולידיות והשמרנות שתחום הנדל"ן מביא עמו, בתהליך הכשרת המשקיעים שלי, אני בדיוק משתף בדרך הפעולה הזו כדי שתאמצו את הדרך הזו ותצברו נכסי נדל"ן להשקעה.
מה דעתכם, האם אתם מוכנים לשלם את מחיר המיקוד כדי להשיג יותר?