אני מת מפחד…

בכמה הזדמנויות שונות כתבתי לכם על פחדים, אני רוצה לומר לכם כאן, קבל עם ועדה שאני מת מפחד.

הנה הדברים מהם אני מפחד:

אני מפחד שלא תהיה לי פנסיה– לשכירים, הפנסיה מנוכה ישירות מהמשכורת החודשית. השאלה היא האם ישאר שם משהו בעוד 30-40 שנים, כאשר כולם עושים תספורת על הפנסיה שלי?

אני מפחד להגיע למצב בו לא אוכל לכלכל עצמי בערוב ימי– בימים אלו של חוסר ודאות ועליית יוקר המחיה, מי יודע באיזו רמת חיים נוכל לחיות כשנזדקן.

אני מפחד שכאשר אגיע לגיל 45 וצפונה שאפוטר– הסיכוי היום שמישהו בן 45+ ימצא עבודה הוא נמוך, צודק או לא צודק זה לא משנה, זו המציאות. ולכן מה יעשה השכיר בגיל 45+ עם משפחה ומשכנתא שימצא עצמו מפוטר?

אני מפחד להשקיע בדירות– אחרי הכל, כולם מדברים על בועה שתתפוצץ. ואם הבועה לא תתפוצץ, אז מה אני מבין בדירות? בניהול נכסים? בניהול שוכרים? מהיכן אביא את הכסף?

אני מפחד להשקיע בבורסה– הבורסה זה אוקיינוס מלא בכרישים, שרק מחפשים לטרוף אותי. הרי הרוב מפסידים בבורסה. מי מאיתנו לא מכיר כמה אנשים שהפסידו את התחתונים בבורסה?! הבורסה זה מסוכן, האנשים הרגילים לא יכולים להרוויח בבורסה.

אני מפחד שלא אשאיר לילדי ויורשיי מאום– עם מה שקורה היום בחוץ, קשה לצעירים ולילדים לרכוש דירה, מה יהיה על ילדי?

אני מפחד לפתוח עסק– אתם יודעים כמה עסקים נכשלים היום, על כל עסק מצליח 10 פושטים את הרגל. בעסק אין משכורת בטוחה, אין פנסיה, אין כלום, צריך להיות מטורף כדי לפתוח עסק ולהיות עצמאי.

כן פחדן……פחדנים זה מה שאתם…. תמצאו את כל הסיבות ואת כל ההסברים:

למה לא לעשות….. למה לא לנסות….. למה לא להעיז…. למה לא לפרוץ את הגבולות…

אתם אלופים, אלופים בלהסביר, בלתרץ, בלהראות ובלהצדיק למה לא כדאי לעשות כלום, למה כדאי להוריד ראש לקבור אותו בחול ולקוות לטוב.

אז מכל הדברים האלו אני פחדתי, מה זה פחדתי…?! רעדתי והזעתי זיעה קרה מרוב פחד, לילות טרופים ללא שינה ביליתי עם עצמי מרוב פחד, לשמחתי זה נגמר.

הפסקתי לפחד והתחלתי להעיז (לפני כמה שנים):

פחדתי שלא תהיה לי פנסיה–  כי אני מאמין בלב שלם, שאכן לא תהיה לי פנסיה ואם תהיה היא תהיה זעומה שלא תצליח לכלכ אותי ואת משפחתי. אז החלטתי לא לסמוך על פנסיה שהמעביד מפריש ושגוף זר שולט בו, החלטתי להשקיע ולייצר הכנסות כדי שאלו ישמשו לי כפנסיה. אם אין אני לי מי לי?!

פחדתי להיות עני לעת זקנה– כן אני אשכרה פחדתי מזה, אבל אז הבנתי שאם אלך לעבוד כל יום, כל בוקר, הסיכוי שאהיה עני לעת זקנה רק יגדל. הבנתי שרק אם אגיחע למשרות בכירות אולי עתידי יהיה טוב (אם לא אתפתה למעני החיים שמשרות אלו מציעות עם הסטטוס), הבנתי שאני לא טוב בללחכך פנכה (ללקק/להתחנף למי שפספס) אז כנראה שלהיות בכיר לא אהיה, לכן החלטתי להשקיע בנכסים ולדאוג לעצמי ללא תלות באחרים. החלטתי להשקיע בהשקעות שיניבו לי גם בעת זקנתי את הדרוש לי למחייתי.

פחדתי שאפוטר– עם כל תנודה עולמית בכלכלה, כל שינוי ארגוני, כל שינוי בהכנסות החברה, שינויי שוק וצרכים יגרמו לקיצוצים בחברה. ומה אכפת להם שנתתי שם את מיטב שנותיי? אכפת למישהו שהייתי עובד מסור? מה פתאום!!! אני רק מספר במערכת, מספר שצריך לשלם לו, אז הכי קל למחוק את המספר הזה ממצבת העובדים בבוא היום ולהפסיק לשלם, למעשה לחסוך (כשהמנכ"ל עדין גוזר משכורות שמנות). כשיש השקעות מניבות, פיטורים יכולים להיות הזדמנות, להשקיע זמן בהשקעות כדי להגדיל תשואות.

פחדתי להשקיע בדירות– מה אני מטורף? להתעסק עם שוכרים, עם סתימות בצנרת, לרדוף אחרי צ'קים. אבל הי כנראה שאני לא מטורף, השוכרים לא כולם רעים ותחמנים, אם מתנהלים בזהירות אז הצ'קים מופקדים ומשולמים בזמן. מתברר שלא כל יום יש סתימות בצנרת. ואיזה כיף, אפשר למנף את ההון הזעום שיש לי לכדי רכישת דירה שתייצר תזרים מזומנים. אחלה דיל, השוכרים משלמים את המשכנתא והיתרה לתזרים. תודה!

פחדתי להשקיע בבורסה– אז פחדתי, מרוב פחד החלטתי ללמוד, להשקיע בעצמי ובהשכלה הפיננסית שלי. אז פחדתי, סתם פחדתי מהלוא נודע.  אלו שהפחידו אותי הפסידו ורוב אלו שהפסידו, הפסידו כי לא ידעו מה הם עושים. אני הלכתי ללמוד כדי לדעת מה לעשות ולא להפסיד היכן שכולם הפסידו. אז נכון שבבורסה לעיתים אתה מרוויח ולעיתים אתה מפסיד, אבל כל עוד הרווחים עולים על ההפסדים, אנחנו בסדר!!! לימוד ומשמעת עצמית הבריחו את הפחד.

פחדתי שלא אותיר דבר– פחדתי שלא אשאיר ירושה נאה לילדי, והנה אני מקווה להשאיר אחרי כמה נכסים. אבל הכי חשוב אני מקווה שאני משאיר אחריי לילדי: תעוזה ואומץ לנסות, לא לפחד ולא לקוות שאחרים יסדרו עבורם. אני מקווה שאני מלמד ואלמד אותם להיות בעלי תעוזה ולפרוץ את גבולות 'התכנות' המח האנושי של 'אי אפשר' כי ראיתי שאפשר והרבה מעבר…

פחדתי לפתוח עסק– האמת שאני עדין מפחד, אבל אני יודע שזה פחד בריא. אז כרגע אני לומד, אני משכיל, בוחן דברים בזהירות, כי רבותיי……אני הולך לפתוח עסק!

למה שאתן את מרבית שעות חיי למעסיק שעושה מיליונים ולי משלם רק פרומיל כמשכורת, הזמן שלי חשוב והזמן שלי יקר, באותו הזמן אני אייצר יותר כסף כבעל עסק.

אני עדין מפחד, אבל כבר לא מאותם דברים…..התקדמתי בחיים…..