פחד משתק או פחד מתמרץ….

הפחד…..אוי, כמה שיש לפחד כח על ההחלטות שלנו, לפחד יש כל כך הרבה כח על ההתנהלות שלנו, עד כדי כך שלמעשה כל מצב נתון שלנו בחיים מוגדר על ידי הפחדים שלנו.

הפחדים שלנו הם שגורמים לנו לעשות או לא לעשות מהלכים בחיינו, ויש להם משקל רב בהיותנו במצב בו אנו  נמצאים…בכל מצב.

אני תמיד טוען שבפוטנציה כל אחד יכול להיות משקיע, אולם במציאות לא כל אחד יכול להיות משקיע וכאן לפחד יש תפקיד חשוב, הפחד הוא זה שמבדל בין מי שמשקיע למי שאינו. אני רואה אנשים רבים שהחלו לצעוד בדרך הנכונה של ההשקעות, אולם כאשר הגיעו לרגע המכריע, למרות שכל העובדות היו לצידם, למרות שהעיסקה היתה טובה, למרות שההיגיון אומר שזו העיסקה הנכונה, ברגע המכריע הפחד משתק והעיסקה לא יצאה אל הפועל. בעוד והם נשארים בודדים בתחנה והרכבת……הרכבת עזבה, לא כי הם איחרו אותה…אלא כי פשוט לא עלו עליה, הפחד שיתק אותם.

אז אם כן מה הפתרון, כיצד מתמודדים עם הפחד?

אז אני מצאתי פתרון ייחודי, אני מנסה לאתר פחדים חדשים, אבל פחדים שלא ישתקו אותי אלא פחדים שיתמרצו אותי, להלן רשימת הפחדים שלי:

1. אני מפחד להיות עני- המציאות בה אנו חיים כיום, היא כזו שאינה מאפשרת לאזרח הרגיל להתקדם עם מה שיש לו, העבודה והמשכורת אינם מספיקים, כאשר כל המוצרים מתייקרים, ההוצאות גדלות ובנוסף מוסיפים כצ'ופר גזרות כלכליות בצורה של העלאת המע"מ והעלאת מס הכנסה.

2. אני מפחד להיות שכיר ולשים את גורלי בידי מעסיקי- בהיותנו שכירים, אנו חיים על זמן שאול. מהיום הראשון בעבודה החדשה שלנו, מישהו הפך את שעון החול האישי שלנו, כאשר גרגר החול האחרון יפול, אנו נקבל את מכתב הפיטורין שלנו. במציאות של היום, אין דבר כזה קביעות, אין דבר כזה עבודה בטוחה או עבודה קבועה, זו פיקציה מימי שנות השישים והשבעים. כאשר יהיו קיצוצים בחברה, למי יגידו תודה רבה ושלום? תביטו במראה ותמצאו את התשובה.

3. אני מפחד להפקיד את זמני בידי אחרים- הזמן זהו המשאב היחיד בעולם, שלא ניתן להרוויח אותו בחזרה. זמן שעבר לא יחזור עוד. לעומתו כסף, הון, חברים וכיו"ב, אם אבדו תמיד נוכל להשיבם, זמן שאבד לא נוכל להשיבו. הזמן אותו אנו מבלים בעבודה כשכירים הוא יותר מ- 40% מחיינו הבוגרים, עוד 25% הולכים על שינה, מכאן שאם אנו אופטימים מאוד נשארו לנו רק 35% למשפחה ולילדים שלנו. אל תוותרו על הזמן שלכם, החיים קצרים מדי.

4. אני מפחד לעבוד עד גיל 70- אם עדין לא הפנמתם את המצב במדינה, אז הנה החדשות המרעישות, גברים יצאו רק בגיל 70 לפנסיה, נשים יצאו בגיל 67. עד אז נעבוד כמו עבדים. כן עבדים, את הכסף יעשה הבוס שלנו, אנו נבנה את הפרמידות עם הפטנהאוזים והמרפסות לים, בהם הבוסים שלנו מתגוררים ואנו נעבוד קשה בכדי שחשבון הבנק של החברה בה אנו עובדים רק יתנפח והמאזן יהיה חיובי. אבל גם אם לא, גם אם אתם עובדים בחברה כושלת ללא מאזן חיובי, אתם עובדים לחינם, כי ברגע שהחברה תפשוט את הרגל, אתם לא תראו שקל! אתם אחרונים בתור הנושים!!!

5. אני מפחד לרדת ברמת החיים שלי לאחר שהתרגלתי לעלות ברמת החיים שלי- לאורך כל חיינו, אנו עובדים וחוסכים והכל בכדי לחיות טוב יותר, עולים בסולם החברתי, דואגים להשכלה גבוהה לילדנו, משפרים דיור, נוסעים במכונית עליה חלמנו ואז אנו יוצאים לפנסיה ורמת ההכנסות יורדות לרמה של 70% מהשכר בהיותנו שכירים, מכאן שכעת לקראת סוף חיינו אנו צריכים לרדת ברמה ולא להמשיך ולהנות ממנה.

6. אני מפחד לא לעשות את אשר אני רוצה לעשות- יש לי הרבה חלומות, וחלומות נועדו בכדי שנגשים אותם. לחלק מהחלומות צריך רצון, לחלק צריך כסף ולרובם צריך גם רצון וגם כסף. אז רצון יש, כעת צריך לדאוג לכסף….

כל אלו הם הפחדים שלי, אבל אלו לא פחדים משתקים, אלא אלו פחדים אשר ממריצים אותי, לנסות יותר, להעיז יותר, לחפש יותר ויותר מקורות הכנסה פאסיביים שיאפשרו לי להתשחרר מהפחדים הללו. הפחדים המשתקים את הרוב, אינם רלוונטים עבורי. הפחדים הממריצים ודוחפים אותי קדימה, הם הפחדים החשובים, מהם אני רוצה לברוח…..הנצחון על פחדים אלו יגיע בצורה של השקעות טובות, נכונות, זהירות ומניבות.

ולסיום….והעיקר, לא לפחד כלל……