האם אתם חושבים כמו משקיעים – אבל פועלים כמו אנשים בפאניקה?

תמיד הדהימה אותי התופעה הזו:
הפער בין איך שאנשים חושבים, לבין איך שהם פועלים.
התנגשות כמעט בלתי נמנעת בין היגיון בריא, ידע מוקדם וניסיון שנצבר – לבין תגובות רגשיות של לחץ, פחד וקיבעון.

בשבוע האחרון קיבלנו תזכורת כואבת לכך.
הבורסות בעולם סופגות ירידות חדות. מדדים מובילים כמו S&P 500 איבדו מעל 10%, וגם מדדים אחרים ברחבי העולם לא נשארו מאחור.
מהר מאוד התחילה המולת הפאניקה: "הבורסה קורסת", "צריך לברוח", "לממש מהר לפני שזה נהיה גרוע יותר".

ואני תוהה – איפה כל אותם משקיעים שאמרו לעצמם שהשקעות הן לטווח הארוך?
איפה אלה שידעו לצטט מהזיכרון ש-S&P 500 נותן תשואה ממוצעת של 8.5% בשנה לאורך עשורים?
אלה שהשוו בגאווה בין שוק ההון לבין השקעות נדל"ן וידעו להסביר עד כמה שוק ההון משתלם יותר?

מה קרה לכולם?

למה ברגע שיש ירידות – כל הסיסמאות נשכחות, וכל העקרונות מתפוגגים?

הפער בין המוח לבין הבטן

הפער הזה בין חשיבה לבין עשייה, בין היגיון לבין תגובה אינסטינקטיבית – הוא בדיוק מה שהופך את שוק ההון למה שהוא.

כי הרי עובדתית: שוק יורד רק כאשר יש יותר אנשים שרוצים למכור מאשר כאלה שרוצים לקנות.
בסיס כלכלה פשוט: היצע מול ביקוש.
ברגע שיש יותר מוכרים מקונים – המחירים יורדים. זה לא קסם. זו מתמטיקה.

ובכל זאת, כשזה קורה – אנשים שוכחים את הכללים.
פתאום כל מה שלמדנו, כל מה שהבנו, כל מה ששיננו לעצמנו בשנים האחרונות – מתאדה בשנייה אחת של לחץ.

ומה באמת קורה שם?

אנשים רואים את התיק שלהם בירידה, מרגישים שהם "מאבדים שליטה", וממהרים לעשות את הדבר שהכי נוגד את האסטרטגיה שלהם – למכור.

פסיכולוגיה של השקעות – ולא של מספרים

זו בדיוק הסיבה שהרכיב הפסיכולוגי הוא אולי החשוב ביותר בהשקעות.
לא הגרפים, לא התחזיות ולא הדוחות הכספיים – אלא היכולת של אדם לשלוט בעצמו, להחזיק חזק כשקשה, ולזכור למה הוא התחיל בכלל.

הירידות הן לא "סכנה" – הן חלק מהמשחק. הן המחיר שצריך לשלם כדי לזכות בתשואה.
מי שלא מוכן לספוג את התנודתיות, פשוט לא יזכה ברווחים שנלווים אליה לאורך זמן.

ומה עם נדל"ן? אותו סיפור, תחפושת אחרת

הפער הזה בין חשיבה לבין עשייה לא קיים רק בשוק ההון. אפשר לראות אותו גם – ואולי אפילו בצורה חדה יותר – בשוק הנדל"ן.

הרי כל הורה בישראל היום מודאג מהעתיד של הילדים שלו. כולם רוצים לעזור להם, לדאוג להם, להעניק להם דירה למגורים.
אבל מה קורה בפועל?

רבים מההורים הללו ממתינים.
למה?

כי הם לא מצליחים לרכוש את "דירת החלומות". אז הם ממשיכים לשבת על הגדר, להמתין, לחסוך, ולהאמין שמתישהו הם יוכלו להרשות לעצמם.

מה שהם שוכחים זה שהמחירים רצים קדימה הרבה יותר מהר מקצב החיסכון שלהם. כך נוצר מצב אבסורדי שבו כל שנה שעוברת – הפער רק גדל, והחלום רק מתרחק.

דירה להשקעה – לא חלום, אלא צעד ביניים חכם

אם היו עוצרים לרגע לחשוב בהיגיון, היו מבינים שאפשר לקחת שלב ביניים – לרכוש דירה להשקעה.

לא בשביל לגור בה.
לא בשביל הרושם.
אלא בשביל לבנות יציבות כלכלית, להכניס שכירות שתככסה את ההתחייבויות, ולהצמיד את ההון לשוק.

ואם בוחרים נכס בצורה חכמה – אפילו יש סיכוי להשבחה.
מי שקונה למשל דירה ישנה בשוק היד השנייה, באזורים עם פוטנציאל, יכול למצוא את עצמו בעוד כמה שנים עם דירה חדשה במסגרת פינוי-בינוי.

אז למה אנשים לא עושים את זה?

למה הם ממשיכים להמתין?
למה הם לא קונים כשהם יכולים?
למה הם מוכרים כשהם לא צריכים?

התשובה פשוטה, כי הפחד מנצח את ההיגיון.
כי נוח יותר לשבת בצד ולהאמין ש"מתישהו" הדברים יסתדרו.
כי קל יותר לקוות שמחירי הדירות ירדו, מאשר להסתכל למציאות בעיניים.

שאלה לסיום וחומר למחשבה, מה תענו לילדים שלכם?

בעוד 15 או 20 שנה, כשהילד שלכם- היום בן 7, 10 או 13  ישאל אתכם:

"אמא, אבא… למה אין לנו דירה?"

מה תענו לו?

• שפחדתם?

• שהעדפתם לא לעשות כלום?

• שקיבלתם החלטות בניגוד לכל מה שידעתם שהוא נכון?

• שבחרתם להמתין מחוץ לשוק בזמן שהוא המשיך לעלות?

הסוף הוא התחלה

אנחנו חיים בתקופה שבה כל החלטה כלכלית משפיעה על העתיד שלנו ושל הילדים שלנו. השאלה האמיתית היא לא מה יקרה בשוק מחר – אלא איך אנחנו נבחר לפעול היום.

כי את הצפרדע אתם צריכים לנשק לפני שהיא הופכת לנסיך.
ורק מי שיש לו מספיק סבלנות ואמונה, יוכל לראות את הקסם הזה קורה.

אז אם אתם חושבים שהגיע הזמן לנקוט בגישה פרואקטיבית יותר, ודירה או דירות להשקעה (זה אף פעם לא נעצר בדירה אחת) נשמעת לכם כאפיק סולידי שיכול להתאים לכם, מוזמנים ללחוץ על הלינק לקבל מידע על תהליך הכשרת המשקיעים שלי

להורדת הספרון החינמי על 18 טעויות של משקיעים מתחילים